חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26 והוראת שעה), התשפ"ד-2024

כללי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן - החוק או חוק הסיוע המשפטי), והתקנות מכוחו קובעים באילו עניינים ובאיזה היקף יינתן סיוע משפטי, למי שידו אינה משגת לשאת בהוצאות השירות המשפטי, וזאת בכפוף למבחן סיכוי משפטי. כמו כן, בתוספת לחוק נקבעו כמה עניינים שבהם יינתן סיוע משפטי בהיקף שנקבע בתוספת, גם בלא בחינת הזכאות הכלכלית או הסיכוי המשפטי, בהתאם לקבוע בכל פרט שבתוספת. מוצע להרחיב את מתן הסיוע המשפטי מטעם המדינה לנפגעי עבירות מין ולנפגעי עבירות הקשורות בסחר בבני אדם, כפי שיפורט להלן. כמו כן, מוצע לעגן בחקיקה את הסיוע המשפטי שניתן כבר היום על פי החלטות ממשלה, לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה. בבסיס הצעת החוק עומדת ההכרה בפגיעה הייחודית שחווים נפגעי העבירה בעבירות חמורות אלה, וחשיבות השמירה על זכויותיהם של נפגעי העבירה בהליך הפלילי. ההצעה מבטאת צורך ברור במתן סיוע מטעם המדינה בהשמעת קולם של נפגעי עבירות אלה ובהתמודדות עם ניהול הליכים פליליים ואחרים, עם כל המשמעויות הנלוות לכך. זאת בעיקר משום שנפגעי עבירות מין, סחר ונפגעי עבירות המתה חווים פעמים רבות פגיעות מורכבות, וניהול ההליכים כשלעצמו קשה מאוד בעבורם. חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001 (להלן - חוק זכויות נפגעי עבירה), ופסיקת בתי המשפט מכוחו, הכירו בנפגע העבירה כמי שזכאי לזכויות שונות בהליך הפלילי. זאת מתוך תפיסה רחבה המכירה בזכותו של נפגע העבירה להיות מיודע לגבי ההליך ושלביו ולהשתתף בהליך הפלילי הקשור לעבירה שממנה נפגע, בין השאר, במטרה להחזיר לו חלק מתחושת השליטה שניטלה ממנו עם הפגיעה, וכחלק ממימוש זכותו להגנה ולשיקום. כמו כן, זכויות אלה מבטאות הכרה בחשיבות השמעת קולו של נפגע העבירה בצמתים שונים בהליך, לשם עשיית משפט צדק ומתן מידע מלא לרשויות האכיפה בעת קבלת החלטות שונות בהליך. ניסיון החיים מלמד כי לא די בקביעת הזכויות לנפגע העבירה בשלבים השונים של ההליך הפלילי, אלא שיש חשיבות במתן סיוע משפטי לנפגעים לצורך מיצוין של זכויות אלה, כך שיינתנו כלים טובים בידי הנפגעים לעשות בהן שימוש מושכל. דוח הוועדה הבין־משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי (להלן - ועדת ברלינר) התייחס בהרחבה לקשיים מיוחדים שנפגעי עבירות מין מתמודדים איתם במסגרת ההליך הפלילי. קשיים אלה נובעים הן ממאפייני הפגיעה המינית והן ממאפייניו של ההליך האדוורסרי, אשר מחייב בירור פרטים יסודי ומקיף, לצורך בירור האמת. פגיעה מינית מלווה, לא פעם, בנזקים נפשיים אשר עשויים להחמיר במהלך ההליך הפלילי, שבו נדרש הנפגע לחשוף את האירוע לפני אנשים זרים ולעמוד בחקירה נגדית המבקשת לעיתים לערער את מהימנותו. הוועדה עמדה על מאפייני עבירות המין, המצדיקים התאמות מיוחדות באופן התנהלותה של מערכת האכיפה כלפי נפגעים אלה. עוד קודם לכן הם הוגדרו בחוק זכויות נפגעי עבירה כקבוצה שזכאית לזכויות מיוחדות, ועיקרן בזכות להביע עמדה לפני רשויות האכיפה לפני קבלת החלטות שונות: הגעה להסדר טיעון עם הנאשם, קבלת בקשת חנינה, שחרור מוקדם ממאסר ועוד. במסגרת עבירות המין שאליהן התייחסה הוועדה נמנו גם עבירות המין המנויות בתיקון המוצע, אשר מתקיימים לגביהן אותם מאפיינים מיוחדים של פגיעה. הצעת החוק מחדשת גם לגבי המועד שבו היא מבקשת להקנות לנפגעי העבירות הרלוונטיות את הסיוע המשפטי בהליך הפלילי החל משלב החקירה הפלילית, כפי שיפורט בהמשך. לפיכך, התיקון המוצע מתיישב עם התפיסה הכללית בדבר חשיבותן של הזכויות המוקנות לנפגעי עבירה, ואף מבטא היטב את העקרונות המובאים בדוח הוועדה ביחס לעבירות מין, אף שמתן סיוע משפטי בשלבי החקירה הפלילית לא נכלל כהמלצה בדוח ועדת ברלינר. כמו כן, ההצעה מבקשת לתת סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה, לאחר הגשת כתב אישום בגינה, ובמקרים מסוימים כפי שיפורט בהמשך, אף לפני כן. כידוע, לליווי ולייצוג משפטי נלוות עלויות כספיות לא מבוטלות. נפגעי עבירה שאינם זכאים כיום לסיוע משפטי מטעם המדינה, מקבלים שירותים אלה באופן פרטי בתשלום או שהם אינם מלווים על ידי עורך דין כלל. הצעת החוק מבטאת הכרה של המדינה בחשיבותו של סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, עבירות סחר בבני אדם ועבירות המתה, שקיומו גם מקדם אינטרסים ציבוריים רחבים כגון חקר האמת, הגנה על שלום הציבור ושמירה על שלטון החוק. לפיכך הצעת החוק מבקשת להנגיש את האפשרות לקבלת סיוע משפטי מטעם המדינה, באופן שאינו מותנה במבחני הזכאות כולם או חלקם, כמפורט בהמשך. יובהר כי אין בהסדר המוצע כדי לשנות, להוסיף או לגרוע מזכויותיהם של נפגעי העבירה בהליך הפלילי על פי דין. את הרחבת הסיוע משפטי לנפגעי עבירות המין בהליך הפלילי לשלב החקירה, וביטול מבחן הזכאות הכלכלית בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה שהוגש בגינה כתב אישום, מוצע לקבוע כהוראת שעה ל־5 שנים, כדי ללמוד על משמעות הייצוג בפועל והיקפו ולבחון את השפעת תיקון זה על ניהול ההליך הפלילי, זאת גם לנוכח שינויים נוספים בתחום הטיפול בנפגעי עבירות, בין השאר בהמשך להמלצות דוח ועדת ברלינר. כמו כן מוצע בהוראת שעה זו, לתת סיוע משפטי לנפגעי עבירות סחר בהליך הפלילי החל משלב החקירה, כמפורט בהמשך. סעיף 1 לפסקה (1)  כיום, לפי פרט 11 לתוספת לחוק, נפגעי עבירות מין חמורות זכאים לקבלת ליווי, ייעוץ וסיוע משפטי מטעם המדינה במסגרת ההליך הפלילי המתנהל בעניין עבירת המין שנעברה בהם ובמימוש זכויותיהם לפי כל דין בהליך הפלילי, וזאת החל ממועד הגשת כתב האישום, בלא צורך בעמידה במבחני זכאות כלכלית וסיכוי משפטי. כמו כן ניתן סיוע לנפגעי עבירות מין בבקשות לפי חוק המגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004, בכפוף למבחן סיכוי משפטי כאמור בפרט 8 לתוספת, ובהליכים אזרחיים אם נפגע העבירה עומד במבחן הזכאות הכלכלית ומבחן הסיכוי המשפטי, בהתאם לחוק ולתקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973. עבירות המין המנויות כיום בפרט 11 לתוספת כוללות את עבירות המין ברף החמור, דהיינו מעשי אינוס ומעשי סדום, וכן עבירות מין במשפחה. מתן הסיוע המשפטי לנפגעי עבירות המין על פי החוק הקיים, הראה כי מאז התיקון לתוספת לחוק והוספת פרט 11 בשנת 2017, נפגעים רבים פנו לקבלת ליווי וסיוע משפטי זה, דבר אשר סייע להם להתמודד עם ההליך הפלילי, להשמיע את קולם ולמצות את זכויותיהם. לנוכח ניסיון מוצלח זה, מוצע להרחיב את הזכאות לקבלת סיוע משפטי ולכלול במסגרתה את מי שנפגע מעבירות מין נוספות כגון מעשים מגונים (סעיף 348 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין)), ועבירות של בעילה אסורה בהסכמה במסגרת יחסי מטפל־מטופל (סעיף 347א לחוק העונשין) או במסגרת ייעוץ או הדרכה שנתן כהן דת לנפגע (סעיף 347ב לחוק העונשין). גם מי שנפגע מעבירות מין מסוג זה, חווה פגיעה מורכבת, אשר מעמידה אותו בפני קשיים מיוחדים בהתמודדות עם ההליך הפלילי, בין השאר בשים לב למאפייני הפגיעה המינית והפגיעה הקשה בפרטיות אשר כרוכה בחשיפתה. לפסקה (2) מוצע לעגן בחוק את הסיוע המשפטי שניתן היום לבני משפחותיהם של נפגעי עבירות המתה לפי סימן א' לפרק י' לחוק העונשין - עבירת רצח (סעיף 300), רצח בנסיבות מחמירות (סעיף 301א), המתה בנסיבות של אחריות מופחתת (סעיף 301ב) והמתה בקלות דעת (סעיף 301ג). כיום, ניתן סיוע משפטי למשפחות נפגעי עבירות אלה, מכוח החלטת ממשלה מס' 936 (מיום ה' בכסלו התש"ע (22 בנובמבר 2009)) ובמקרים מסוימים אף מכוח החלטת ממשלה מס' 2777 (מיום כ"ט בסיוון התשע"ז (13 ביוני 2017) במקרה שנפגע עבירת המתה הוא חייל שמשפחתו הוכרה כמשפחה שכולה לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן - חוק משפחות חיילים) או שעבירת ההמתה היא תוצאה של פעולת איבה שהוכרה ככזו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן - חוק התגמולים)). משפחות של נפגעי עבירות המתה חוות טראומה נפשית קשה מנשוא עם מותו של בן משפחתם כתוצאה מביצוע עבירה פלילית, כאשר בעת ובעונה אחת עליהם להתמודד עם הליכים שונים - ההליך הפלילי (והאזרחי) נגד הפוגע, וכן הליכים משפטיים שונים הנובעים מהמוות כגון הליכי ירושה, ביטוח לאומי, ביטוחים פרטיים ועוד. לצד עיגון בחוק של הרחבת הסיוע המשפטי הניתן לנפגעי עבירות מין בהליכים שונים, ראוי כי גם זכויות בני משפחותיהם של נפגעי עבירות ההמתה לקבלת סיוע משפטי יעוגנו בחוק. יצוין כי העיגון בחקיקה אינו מבקש לשנות את מתן הסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי עבירות המתה, למעט כמה שינוים מצומצמים, למשל ביטול המגבלה של שנתיים למתן הסיוע המשפטי כפי שקיימת היום בהחלטת ממשלה מס' 936. סיוע משפטי זה ניתן בהליך הפלילי בלא מבחן זכאות כלכלית או סיכוי משפטי, ובהליכי ערר על ההחלטה שלא להעמיד לדין, ובהליך אזרחי הנובע מהעבירה, בלא מבחן של זכאות כלכלית. כמו כן, לגבי מימון מתן הסיוע המשפטי, יישאר המצב הקיים המפורט להלן. לגבי בני משפחות של מי שנהרג כתוצאה מעבירת המתה במהלך היותו חייל של צבא ההגנה לישראל, והם הוכרו כמשפחה שכולה לפי חוק משפחות חיילים, הסיוע יינתן במימון משרד הביטחון. לגבי בני משפחות של נפגע עבירת המתה כתוצאה מפעולת איבה שהוכרו כבני משפחה שכולה לפי חוק התגמולים, הסיוע המשפטי יינתן במימון המוסד לביטוח לאומי. סיוע משפטי שניתן כבר היום לנפגעי עבירות המתה לפי החלטת ממשלה מס' 936 ומעוגן כעת בהצעת החוק, יינתן במימון משרד הרווחה והביטחון החברתי. סעיף 2 בתקופה שמיום התחילה עד תום חמש שנים מיום זה, מוצע לתקן את פרט 1 ואת פרט 11 לתוספת לחוק הסיוע המשפטי כלהלן: לפסקה (1) מוצע לתקן את הוראות פרט 1 לתוספת לחוק, כך שהאמור בו יסומן כפסקת משנה "(א)" ותיווסף פסקת  משנה (ב) ולפיה יינתן סיוע משפטי גם בהליכים פליליים לנפגעים בעבירות הקשורות בסחר בבני אדם. כיום, לפי פרט 1 לתוספת, ניתן סיוע משפטי לאדם שנעברה נגדו עבירת החזקה בתנאי עבדות או עבירת סחר בבני אדם לפי סעיפים 375א או 377א(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או לפי עבירות נלוות, בכל הנוגע להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירות אלה או להליכים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וזאת בלא מבחן זכאות כלכלית ובלא תלות בניהולו של הליך פלילי. מוצע להרחיב את הסיוע המשפטי שניתן לאדם שנפגע מעבירות הקשורות בסחר בבני אדם, גם לליווי וקבלת ייעוץ במימוש זכויותיו בהליך הפלילי, ובהליך מינהלי הנדרש למימוש זכויותיו בהליך הפלילי. ליווי זה יינתן החל משלב החקירה הפלילית בשל עבירות של סחר בבני אדם (סעיף 377א לחוק העונשין), החזקה בתנאי עבדות (סעיף 375א לחוק העונשין), עבודת כפייה (סעיף 376 לחוק העונשין), גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות (סעיף 376ב לחוק העונשין) ועבירת חטיפה למטרות סחר בבני אדם (סעיף 374א לחוק העונשין). מוצע לקבוע כי סיוע משפטי בהליך זה לא יהיה כפוף למבחן זכאות כלכלית או למבחן סיכוי משפטי, ואולם לגבי הליכי ערר על ההחלטה שלא להעמיד לדין, הסיוע יינתן בלא מבחן זכאות כלכלית. הצעה זו מבטאת את הקו המנחה של מחויבותה העמוקה של מדינת ישראל, בהתאם לסטנדרטים הבין־ לאומיים, להגן על קורבנות סחר בבני אדם כחלק מהמאבק הכולל בפשיעה מסוג זה. לקורבנות עבירות אלה מאפיינים אשר מקשים באופן מיוחד על מימוש זכויותיהם במסגרת ההליך הפלילי, הנובעים הן מאופי העבירות שלהן נפלו קורבן, המתאפיינות בהחפצה של בני אדם, בשלילת חירות ובניצול קשה, והן ממאפייני הקורבנות, ועל כן קיימת חשיבות למתן ליווי ייעוץ וייצוג במסגרת הליך זה. קורבנות הסחר אשר מרביתם זרים בישראל, נזקקים במקרים רבים לדיור, ומשתכנים על פי רוב במקלט ייעודי, ולעיתים קרובות חסרי עורף משפחתי או חברתי בישראל, סובלים מפערי כוחות ופערי תרבות ושפה ועל כן הם זקוקים לליווי, ייעוץ וסיוע משפטיים במימוש זכויותיהם לאורך ניהול ההליך הפלילי. הרחבת הסיוע המשפטי הניתן לנפגעים אלה תאפשר במידת הצורך ליווי רצוף ומלא של נפגע העבירה, בכל ההליכים המשפטיים - אזרחי, מינהלי או פלילי - באופן אשר רואה את כלל צרכיו של הנפגע. כמו כן, ההצעה תקל על נפגעי עבירות הקשורות בסחר בבני אדם במגעים עם הרשויות המעורבות בהליך הפלילי, לעיתים גם לנוכח פערי שפה ותרבות קיימים. יובהר כי אין בהסדר המוצע כדי לגרוע מן הסיוע הניתן כיום לקורבנות סחר בבני אדם ועבירות נלוות (לרבות עבירות שאינן מנויות במפורש בתיקון המוצע) בהליכים אזרחיים והליכים לפי חוק הכניסה לישראל, סיוע אשר אינו נשען על ההליך הפלילי בהכרח. לפסקה (2) מוצע לתקן את פרט 11 לתוספת לחוק ולהקדים את מועד מתן הסיוע המשפטי בהליך הפלילי לעניין נפגעי עבירות מין כך שיינתן כבר בשלב החקירה הפלילית, ולא מן השלב הניתן כיום - מועד הגשת כתב האישום. מטרתו של תיקון זה, היא לתת מענה לצרכים שונים של נפגעי עבירה אשר כרוכים בקשיים האינהרנטיים לשלב החקירה הפלילית. מטבע הדברים, החקירה הפלילית היא המועד הראשון שבו מתקיים מפגש בין נפגע העבירה לבין מערכת האכיפה, ונפגעים רבים מתארים שלב זה כמרתיע, בלתי ידוע וגורם מעורר טראומה, בין השאר לנוכח הצורך להתעמת לעומק עם חומרים אישיים קשים וחושפניים, ולפרטם לראשונה לפני אדם זר ולעיתים אף להתעמת מול הפוגע. בשלב החקירה, נפגע העבירה זכאי לזכויות שונות, לרבות אלה המנויות בחוק זכויות נפגעי עבירה, ובהן הזכות לבחור את מין החוקר, הזכות שלא להיחקר על עבר מיני (אלא בתנאים הקבועים בחוק), זכותו של קטין מתחת לגיל 14 להיחקר על ידי חוקר ילדים וזכותם של קטינים בכל גיל להיחקר במרכז הגנה ייעודי ועוד. בשלב החקירה נפגעי עבירה נדרשים לעיתים לוותר על החיסיון החל על חומרי טיפול נפשי. נושא מרכזי ומורכב זה עלה בדוח ועדת ברלינר, ונכללו בו המלצות מפורשות לעניין אופן התנהלות הרשויות בנושא זה, לנוכח הפגיעה הקשה הכרוכה בכך בפרטיותו של הנפגע, זכותו לשיקום והאפקט המצנן שיש לפרקטיקה זו על נכונותם של נפגעים להתלונן ולקבל טיפול. חשיפת חומרים טיפוליים חסויים או פרטיים בהליך הפלילי עשויה להיות הכרחית לעיתים, לצורך הגנתו של הנאשם או קיומו של הליך הוגן. לצד זאת, היא עלולה לפגוע פגיעה קשה בפרטיותו של הנפגע, הן בחשיפת סודות כמוסים בפני בני משפחתו וסביבתו הקרובה, והן בהרחבת הפגיעה והחשיפה בפני הנאשם וגורמים זרים רבים נוספים. מתן ליווי וסיוע משפטיים כבר בהליך החקירה יאפשרו לנפגע העבירה שירצה בכך, להבין את ההשלכות השונות של חשיפת חומרים חסויים ולקבל החלטה מושכלת בעניין, כך גם לטעון באופן מושכל את עמדתו, אם יגיע הדבר להליך הסרת חיסיון לפני בית המשפט. יובהר כי אין במוצע כדי לשנות מהכללים הקיימים בשלב החקירה, או להוסיף עליהם. כך למשל לא תתאפשר נוכחות עורך הדין מהסיוע המשפטי בתפקידו זה בחדר החקירות במעמד גביית ההודעה ובפעולות החקירה הנלוות לה, ואין במוצע כדי להקנות זכות עיון בחומרי החקירה שנאספו. כמו כן, סיוע משפטי בשלב החקירה יכלול גם ליווי של הנפגע בנוגע לערר על החלטת התביעה שלא להגיש כתב אישום, וזאת בכפוף למבחן של סיכוי משפטי. ליווי, ייעוץ וקבלת סיוע כאמור, ייעשו בהתאם לנוהל שיתואם עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, אשר יעסוק בשיתופי עבודה כלליים בין הגופים. עוד מוצע להרחיב את מתן הסיוע המשפטי שניתן היום לנפגעי עבירות מין לפי פרט 11 לחוק, כך שיינתן סיוע משפטי לנפגעים, גם בהליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה לאחר הגשת כתב אישום בגינה, וזאת בלא מבחן זכאות כלכלית, אך בכפוף למבחן של סיכוי משפטי, כדי להנגיש גם הליכים אלה. במקרים של צורך בבקשה לסעד דחוף שאי־הגשתו במועד תגרום לפגיעה של ממש לנפגע העבירה - יינתן סיוע משפטי גם בלא כתב אישום. כמו כן רשאי שר המשפטים לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הליכים נוספים הנובעים מהעבירה, שבהם יינתן סיוע משפטי בלא תלות בהגשת כתב אישום, בלא מבחן זכאות כלכלית. יודגש כי האמור מוסיף על הזכאות לקבלת סיוע משפטי היום ואינו גורע ממנה, כך שנפגע עבירה העומד במבחני הזכאות הכלכלית והסיכוי המשפטי, יקבל סיוע משפטי בעניינו בכל מקרה. חרף העובדה שלנפגעי עבירה עומדת האפשרות להגיש תביעה נזיקית כנגד הפוגע, לרבות תביעה נגררת, ולקבל פיצוי בעד הנזק שגרמה להם העבירה, רובם מתקשים לנקוט אפשרות זו. כמו כן, יש מקרים שבהם העבירה הפלילית גוררת צורך בנקיטת הליכים משפטיים נלווים, אשר גם בהם נדרש נפגע העבירה, הפגוע ממילא, לפעול - כגון צורך בצו מניעת הטרדה מאיימת במקרים דחופים, הליכים מול ביטוח לאומי, סיוע בתביעות השתקה (תביעות לשון הרע שהוגשו נגדם) ועוד. המשכיות פעולתו של אותו גורם משפטי המלווה את נפגע העבירה בהליכים פליליים גם בהליכים אזרחיים הנובעים מהעבירה מונע את הצורך של נפגע העבירה להידרש לחשוף שוב את פרטי העבירה ונזקיה לפני גורם חדש, דבר אשר יכול להוות חסם עצמאי בפני נפגעי עבירה בדרך למימוש זכויותיהם. סעיף 3 התיקון המוצע לחוק הסיוע המשפטי צפוי לקבוע זכאויות חדשות לקבלת סיוע משפטי אשר יוקנו לנפגעי עבירה שונים. הרחבת הסיוע המשפטי ממועד החקירה הפלילית, דורשת יידוע יזום של נפגע העבירה על זכאותו לקבל סיוע משפטי, כדי לאפשר לנפגע להחליט אם לממש את זכאותו זו. לפיכך, מוצע לתקן את חוק זכויות נפגעי עבירה ולקבוע כי בתקופת תוקפה של הוראת השעה, משטרת ישראל תיידע את נפגע העבירה הזכאי לכך על פי תיקון זה, על זכותו לסיוע משפטי בהליך הפלילי כבר בשלב החקירה. סעיף 4 זכויות נפגעי עבירה, שהחשוד בביצוע העבירה או הנאשם אמור להיות מועמד לדין בבית הדין הצבאי, ונחקר על ידי המשטרה הצבאית החוקרת או היחידה לחקירות פנים, עוגנו בחלק ח'1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן - חוק השיפוט הצבאי). כעת, עם הענקת זכאות לסיוע משפטי כמוצע בחוק זה, מוצע לתקן את חוק השיפוט הצבאי כך שבתקופת תוקפה של הוראת השעה תיקבע חובה של הגוף החוקר (המשטרה הצבאית או היחידה לחקירות פנים) ליידע את נפגע העבירה על זכותו לקבלת סיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, החל משלב החקירה. סעיף 5 מוצע לקבוע כי תחילתו של חוק זה תהיה תשעה חודשים מיום פרסומו, וזאת כדי לאפשר היערכות ליישום החקיקה. כן מוצע לקבוע כי סעיף 2 לחוק האמור, שעניינו מתן סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין וסחר בהליך הפלילי בשל עבירה המנויה בפרטים 1 או 11 לתוספת, ומתן סיוע משפטי בהליכים משפטיים אזרחיים הנובעים מעבירת המין, יחול על הליך פלילי שנפתח ביום התחילה ולאחריו, או שהוגש בשל העבירה כתב אישום (לרבות כתב אישום שהוגש ערב יום התחילה). הסיוע המשפטי יינתן בכפוף להגשת בקשה כאמור בסעיף 3(א) לחוק הסיוע המשפטי, בתקופת הוראת השעה. עוד מוצע לקבוע כי התיקונים המוצעים לחוק זכויות נפגעי עבירה ולחוק השיפוט הצבאי, כאמור בסעיפים 3 ו־4 להצעת החוק, יחולו על הליכים פליליים בשל העבירות המנויות בפרטים 1, 11 ו־14 לתוספת לחוק, שנפתחו בתקופת הוראת השעה. זאת כדי שהיידוע על ידי הגוף החוקר יהיה ביחס למקרים שבהם קיימת זכאות לסיוע משפטי, כאמור בחוק זה, קרי ביחס להליך פלילי שנפתח בתקופת הוראת השעה.