חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21), התשפ"ג-2023

כלל י הצעת החוק המתפרסמת בזה נועדה לקבוע תנאים לעניין העסקתם של נערות ונערים בני 15 עד 17 בתחום הדוגמנות והפרסום ולעניין תיווך להעסקה כאמור, כדי לתרום למעורבות ההורים במהלכי ההעסקה של ילדיהם לשם מניעת פגיעה בהם ובכך לחזק את ההגנה על בני הנוער המועסקים בתחומים אלה, נוכח עדויות שפורסמו לאחרונה על הטרדות מיניות וניצול כלכלי בעולם הפרסום והדוגמנות. חוק עבודת הנוער, התשי"ג–1953 (להלן – החוק), נועד להגן על נערות ונערים עובדים ולקבוע תנאים והגבלות על העסקתם. בסעיף 4 לחוק ובתקנות שהותקנו לפיו קבועות הוראות מיוחדות לעניין העסקת ילדים שטרם מלאו להם 15 שנים בהופעה ציבורית, אומנותית או לצורכי פרסום ואף לעניין תיווך להעסקה כאמור. העסקה בתחומים אלה אומנם אפשרית בגיל צעיר, אך טעונה היתר של שר הכלכלה והתעשייה (להלן – השר), הסכמה של ההורים, חוות דעת של המוסד החינוכי שבו מתחנכים הילדים, ובתחום הפרסום – גם חובת נוכחות של ההורה בעת ההעסקה. ואולם, אף שהניסיון מלמד שצעירים המועסקים בתחומים אלה נפגעים ומנוצלים גם לאחר שמלאו להם 15 שנים, אין כיום הסדרה חוקית של העסקת נערות ונערים בגיל זה במשחק, בהופעות ובפרסום, ואין צורך הערות (5 בינואר 2022). בהיתר של השר לשם כך. בתחומים אלה יש חשש מוגבר לפגיעות כאמור, שכן נוסף על פערי כוחות בין הצדדים, הם מתאפיינים ברצון עז של הצעירים הפועלים בהם להצליח ולהתפרסם, באופי העסקה שכולל עיסוק רב בדימוי גוף ולעיתים אף מצבים אינטימיים, ובשנים האחרונות – גם בפעילות של סוכנים ומתווכים ברשתות החברתיות, הפונים בפניות יזומות לנערים תוך הבטחת שכר גבוה, פרסום והצלחה. סעיפים מוצע להוסיף לחוק את סעיף 4א, ולפיו לא 1 ו־7 תתאפשר העסקת נער בן 15 עד 17 בהופעת פרסום ללא קבלת הסכמה בכתב מהורהו או מהאפוטרופוס שלו, אם מונה לו כזה. לפי המוצע, ההסכמה תינתן בהתאם לטופס כמוצע בתוספת השלישית לחוק, שבו יפורטו פרטי המעסיק או המתווך, מועדי ההעסקה או התיווך ומקומם, ויצורף לו צילום תעודה מזהה של ההורה. על פי המוצע, על המעסיק לשמור את טופס ההסכמה חמש שנים מתום תקופת העסקתו של הנער. כדי להבהיר שמעסיק אינו יכול למנוע ליווי או נוכחות של מבוגר בעת ההעסקה או בעת המפגש עם המתווך או הסוכן, מוצע לקבוע במפורש שהורה המעוניין בכך או בן משפחה בגיר אחר יוכל ללוות את הנער למקום ההעסקה או התיווך ולהיות נוכח במקום בעת ההעסקה או התיווך. מוצע להחיל את הסעיף על הופעת פרסום המוגדרת הופעה או צילומים לצורכי פרסום, לרבות דוגמנות, על מבחני במה וחזרות וכן על פעולות שעושה מתווך או סוכן לשם העסקה כאמור. עוד מוצע לקבוע לעניין סעיף זה הגדרה מצומצמת של המונח "הורה", שנכללים בה רק ההורים עצמם ואפוטרופוס שמונה לפי דין, ולא גורמים אחרים הנכללים בהגדרה "הורים" שבסעיף ההגדרות הכללי בחוק, כלומר גם מי שהנער נמצא ברשותו, בפיקוחו או בהשגחתו. סעיף 2 מוצע לקבוע כי העסקת נער בניגוד להוראות סעיף 4א היא "פעולה מפירה" כמשמעותה בסעיף 29א לחוק, וכך להסמיך את היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו או מפקח עבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, אם סברו כי בוצעה או עומדת להתבצע פעולה כאמור, לבקש מבית הדין האזורי לעבודה להוציא צו למניעת הפעולה המפירה. סעיפים מוצע לקבוע כי העסקת נער בניגוד להוראות 3 עד 6 סעיף 4א המוצע לחוק ובלי הסכמת הורהו היא עבירה פלילית מסוג אחריות קפידה, שהעונש המרבי עליה הוא קנס של 200,29 שקלים חדשים (לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז–1977), ואם העבירה בוצעה על ידי תאגיד – כפל הקנס האמור. עוד מוצע להחיל את החובה של נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות כל שאפשר כדי למנוע ביצוע עבירות בתאגיד שבו הוא עובד או על ידי אחד מעובדיו גם לעניין עבירה זו. הפרת חובה זו תהיה אף היא עבירה פלילית, והעונש עליה יהיה קנס בסכום של פי 5.1 מהקנס הקבוע לעבירה עצמה. סעיף 8 מוצע להחיל את הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב–2011, הן לעניין סמכות הטלת עיצומים כספיים על מעסיק בשל הערות העסקת נער בניגוד להוראות סעיף 4א המוצע לחוק והן לעניין אחריות של מזמין שירותים, אף אם אינו המעסיק הישיר של הנער או הנערה.