חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 12), התשפ"ג–2023

בשנת 2011 התקבל חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א–2011 (להלן – תיקון מס' 8), שהוסיף בפקודת האגודות השיתופיות (להלן – הפקודה) הסדר לעניין פעולתן של ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל שמספר בתי האב המתגוררים בהם, לרבות בהרחבה ליישובים כאמור, אינו עולה על 400 ושהמספר המרבי של בתי המשפחה ביישוב, כולל בהרחבה ליישוב, הוא בהתאם להוראות תוכנית מיתאר ארצית או תוכנית מיתאר מחוזית, כמשמעותן בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965. ההסדר שנקבע בתיקון מס' 8 חל על יישוב המאוגד כאגודה שיתופית המסווגת כיישוב קהילתי כפרי או כאגודה שיתופית להתיישבות קהילתית, או על הרחבה של יישוב שהוא קיבוץ, מושב שיתופי, מושב עובדים או כפר שיתופי, המאוגדת ומסווגת באותו אופן. לפי הפקודה, ביישוב קהילתי שפועלת בו ועדת קבלה, הקצאת מקרקעין מרשות מקרקעי ישראל או העברת זכות במקרקעין ממתיישב יוצא למתיישב נכנס תיעשה רק לאחר שוועדת הקבלה נתנה אישור לכך. כמו כן, הפקודה קובעת הוראות לעניין אופן פעולתן של ועדות הקבלה, ובכלל זה הרכב ועדת הקבלה, האפשרות להשיג על החלטותיה לפני ועדת השגות והשיקולים שוועדת הקבלה רשאית להסתמך עליהם, ועליהם בלבד, אם החליטה לסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי. השיקולים האמורים הם אלה: המועמד קטין; אין למועמד יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בפרק הזמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין; למועמד אין כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי; המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה, בהסתמך על חוות דעת מקצועית; המועמד אינו מתאים למרקם החברתי־ תרבותי של היישוב הקהילתי, ויש חשש לפגיעה במרקם זה; ליישוב הקהילתי יש מאפיינים מיוחדים או קבועים בו תנאי קבלה שנקבעו בתקנות האגודה וקיבלו את אישור הרשם. עוד נקבע בפקודה כי ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי מטעמים שונים, ובהם טעמי גזע, דת, מין ולאום. הערות לוועדה ביום ב' בסיוון התשפ"ב (1 ביוני 2022). מוצע להרחיב את תחולתו של ההסדר שנקבע בתיקו ן מס' 8 לפקודה ולהחילו על אזורים בארץ מעבר לגליל ולנגב ועל יישובים קהילתיים גדולים יותר. לפיכך מוצעים שני תיקונים בהגדרה "יישוב קהילתי" בסעיף 2 לפקודה: ראשית, מוצע לקבוע כי יישוב קהילתי לא יהיה באזורי הנגב והגליל בלבד, אלא גם בעמק עירון, בדרום הר חברון, בחבל עדולם, בחבל לכיש וכן באזור יהודה ושומרון. שנית, מוצע להחליף את התנאי לפעולת ועדת קבלה ליישוב שלפיו מספר בתי האב ביישוב קהילתי אינו עולה על 400 (ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד), בתנאי שלפיו מספר המגרשים ששווקו לבניית בתי קבע ביישוב קהילתי אינו עולה על 700 (ביישוב, או ביישוב המקורי ובהרחבה יחד). נוסף על הגדלת המספר כאמור, מוצע גם להחליף את המונח "בתי אב" הקבוע בפקודה ל"מגרשים". בעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה ולקריאה השלישית תדון ועדת הכלכלה של הכנסת בסוגיות חוקתיות ומשפטיות העולות מההסדר המוצע, בפרט בהתחשב בכך שמוצע להרחיב את ההסדר הקיים לעניין ועדות קבלה ביישובים קהילתיים, הסדר שעורר אף הוא שאלות חוקתיות ומשפטיות. בין השאר, תדון הוועדה בסוגיות אלה: – בחינת השיקולים הקבועים בסעיף 6ג(א)(4) ו–(5) לפקודה, שעל בסיסם רשאית ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי בשל אי־התאמה לחיי קהילה או למרקם החברתי־תרבותי של הקהילה; – הרכב ועדת הקבלה הקבוע בסעיף 6ב(ב)(1) לפקודה, שבנסיבות מסוימות עשוי לכלול רוב של חברים מטעם היישוב הקהילתי; – בחינת משמעותה של החלפת המונח "בתי אב" ל"מגרשים ששווקו לבניית בתי קבע ביישוב", בהגדרה "יישוב קהילתי"; – הגדרת האזורים שההסדר המוצע יחול עליהם – עמק עירון, דרום הר חברון, חבל עדולם, חבל לכיש ואזור יהודה ושומרון.