חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 247), התשפ"ד–2024

סימן ה' לפרק ד' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), עניינו חיסכון ארוך טווח לילד (להלן – החיסכון). בסעיף 74ב(ד)(1) לחוק הביטוח הלאומי מוסמך שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בין היתר, הוראות בקשר להפקדות ולניהול החיסכון. מכוח הסמכה זו הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ז–2016 (להלן – התקנות), שהסדירו, בין היתר, את אופן בחירת קופת הגמל ואת אופן בחירת מסלול ההשקעה אם הורה לילד הזכאי להפקדת החיסכון לא בחר באיזו קופה או בנק ינוהלו כספי החיסכון או באיזה מסלול השקעות הם ינוהלו (להלן – ברירת המחדל). מכוח החוק והתקנות פרסם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון את חוזר גופים מוסדיים 20–9–2016, "קופת גמל להשקעה לחיסכון ארוך טווח לילד" (מיום ב' בחשוון התשע"ז (3 בנובמבר 2016)), ולפיו ברירת המחדל היא השקעה במסלול לחוסכים המעדיפים סיכון מועט. מהניסיון המצטבר מאז תחילת ההסדר האמור עולה כי כדי להשיא תשואה גבוהה יותר יש לשנות את ברירת המחדל להשקעה. לפיכך מוצע לקבוע כי החיסכון ינוהל רק בקופות גמל להשקעה ולא בפיקדונות בבנקים. כמו כן, מוצע לקבוע כי אם הורה לא יבחר היכן יופקדו כספי החיסכון, בתוך שישה חודשים מיום לידתו של הילד הזכאי לחיסכון יופקדו הכספים במסלול השקעה בסיכון מוגבר בקופת גמל להשקעה עד שימלאו לילד 18 שנים. הניסיון מלמד כי בתקופה של 18 שנים גדלים הסיכויים שמסלול השקעה בסיכון מוגבר ישיא תשואה גבוהה יותר ממסלולי השקעה אחרים. עם הגיע הילד הזכאי לגיל 18 יועברו הכספים כברירת מחדל למסלול בסיכון בינוני.