הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 11), התשפ"ו-2026

כללי חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן - החוק או חוק המזון), מסדיר את כלל הנושאים הנוגעים לייצור, לייבוא, לשיווק ולפיקוח על מזון בישראל. בשנים האחרונות מוביל משרד הבריאות מהלכים להפחתת נטל הרגולציה ולצמצום חסמי יבוא, תוך שמירה על הגנה ראויה על בריאות הציבור. במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו–2022), התשפ"ב-2021, נוסף מסלול ייבוא חדש המבוסס על הסתמכות על הרגולציה האירופית ("מסלול אירופי"), וכן נקבעו הוראות מפורטות למנגנון מובנה לאימוץ הוראות האיחוד האירופי ועדכונן כאשר עד כה אומצו כארבעים תקנות אירופיות. ביום י"א בתשרי התשפ"ו (3 באוקטובר 2025) התקבלה החלטת הממשלה מס׳ 3386 שכותרתה "הקלה על יבוא מארצות הברית של אמריקה -'מה שטוב לארה"ב טוב לישראל'", הממנה את שר הבריאות (להלן - השר) לקדם תיקוני חקיקה שיאפשרו ייבוא מזון המיוצר בארצות הברית ומשווק בה כדין, במסלול המבוסס על דרישות האסדרה הפדרלית האמריקאית (להלן - המסלול האמריקאי). הצעת חוק זו נועדה ליישם את ההחלטה האמורה. לצד הוספת המסלול האמריקאי, מוצעים בהצעת חוק זו כמה תיקונים בעניינים אלה: (א)  ייעול ופישוט מנגנון האימוץ השוטף של שינויים שחלו בהוראות האיחוד האירופי החלות בישראל, בדרך של הארכת התקופה כך שמנהל מערך הרגולציה המשקית במשרד הבריאות יהיה מוסמך לפרסם הודעות עדכון שעניינן אימוץ השינויים האמורים, בתוך שנים עשר חודשים (במקום שישה חודשים כקבוע היום), מיום כניסתם לתוקף באיחוד האירופי, ובחלוף תקופה זו עוברת הסמכות לפרסום הודעת העדכון לשר; (ב)  הבניה מחדש של מערך הסמכויות בחוק העיקרי, בהלימה להקמת מערך רגולציה משקית - מזון ותמרוקים (להלן - המערך או מערך מזון ותמרוקים); (ג)  תיקונים בנושאים שונים שהצורך בהם עלה מהפעילות השוטפת של משרד הבריאות, הנוגעים, בין השאר, לאחסנת מזון בטמפרטורה מבוקרת, לנושא העיצומים הכספיים והאכיפה הפלילית. במקביל, משרד הבריאות מקדם תיקונים דומים בתחום הפיקוח על תמרוקים במסגרת הצעה לתיקון פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981, הן לעניין ההוראות המאומצות מהאיחוד האירופי והן ליצירת מסלול יבוא אמריקאי במזון, כדי להבטיח עקביות רגולטורית מקיפה בשני התחומים. סעיף 1 סעיף 2 לחוק הוא סעיף ההגדרות הכללי. מוצעים בו התיקונים האלה: מוצע לתקן את ההגדרה "חקיקת המזון", כך שלגבי מזון המיובא במסלול האמריקאי יוחרגו החיקוקים המפורטים בסעיף 54ב כנוסחו המוצע בסעיף 13 להצעת חוק זו, מההגדרה "חקיקת מזון"; מוצע להחליף את ההגדרה "יבוא מזון במסלול האירופי" כך שתכלול הן "יבוא מזון במסלול האירופי" והן "יבוא מזון במסלול האמריקאי", המוסדרים שניהם במסגרת התיקון המוצע לסעיף 54א כנוסחו בסעיף 12 להצעת חוק זו; מוצע לתקן את ההגדרה "מעבדה מוכרת" כך שתתייחס ל"מעבדה מוכרת" במקום ל"מעבדה מוסמכת". תיקון זה נועד להבטיח אחידות עם נוסח התיקון המוצע לסעיף 170 לחוק בנוסחו בסעיף 54 להצעת חוק זו, ולמנוע שימוש במונחים מבלבלים; מוצע לתקן את ההגדרה "רישיון אחסנה" כך שתפנה לסעיף "150(1)" במקום "150(א)(1)". מדובר בתיקון טעות סופר; לבסוף, מוצע להוסיף לחוק כמה הגדרות הנוגעות לשינוי מבנה במשרד הבריאות, והקמת מערך - רגולציה משקית - מזון ותמרוקים. המערך הוקם כדי לאגד תחת מסגרת ארגונית אחת את כלל פעילות האסדרה והאכיפה בתחום המזון והתמרוקים. בהתאם, מוצע להגדיר הן את המערך והן את בעלי התפקידים השונים המוסמכים בסמכויות שונות לפי חוק זה בהתאם למבנה הארגוני החדש - מנהל האכיפה ומנהל שירות המזון; כמו כן מוצע להתאים את הגדרת "מנהל היחידה הווטרינרית" כך שתתייחס למערך מזון ותמרוקים במקום ל"שירות המזון", וכן להתאים את הגדרת "שירות המזון" כך שתתייחס ל"מערך" במקום ל"משרד". סעיף 2 מוצע להחליף את המונח "מנהל שירות המזון" במונח "מנהל המערך" בכל מקום בחוק, למעט בסעיפים מסוימים המפורטים בסעיף זה. תיקון זה נועד להתאים את החוק למבנה הארגוני החדש במשרד הבריאות, לאחר הקמת מערך - רגולציה משקית - מזון ותמרוקים. כפי שפורט בחלק הכללי, המערך הוקם כיחידה מקצועית ייעודית הממרכזת את סמכויות האסדרה והאכיפה בתחום המזון והתמרוקים. במסגרת השינוי הארגוני, מנהל המערך נוטל על עצמו את מרבית הסמכויות שהיו נתונות בעבר למנהל שירות המזון, תוך הרחבה משמעותית של התחומים והאחריות שבתחום סמכותו. המעבר ממבנה ארגוני מבוסס שירותים נפרדים למבנה מאוחד נועד לייעל את התהליכים הרגולטוריים, לשפר את התיאום בין התחומים השונים ולהבטיח טיפול אחיד ועקבי בנושאי בטיחות ואיכות המזון. התיקון מבוצע בצורה רוחבית לאורך החוק, כאשר בכל מקום, המונח "מנהל שירות המזון" על הטיותיו הלשוניות, יוחלף ב"מנהל המערך". שינוי זה מבטיח עקביות בשימוש במונח החדש לאורך כל החוק ומשקף את המבנה הארגוני החדש ויש לקוראו יחד עם סעיף 311ב לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 63 להצעת חוק זו, המסדיר את סמכויות מנהל המערך. עם זאת, תפקיד מנהל שירות המזון ממשיך להתקיים במסגרת המערך החדש כמנהל אגף בכיר שירות המזון במערך מזון ותמרוקים, והוא כאמור אחראי על פעילויות מקצועיות ספציפיות בתחום שירות המזון. לפיכך, בסעיפים המפורטים בסעיף 2 להצעת החוק, מוצע לשמור על המונח המקורי "מנהל שירות המזון" כהגדרתו המוצעת בסעיף 1 להצעת החוק לעיל. כך מובטח כי בסעיפים שבהם נדרשת מומחיות מקצועית מיוחדת ברמת השירות, הסמכות תישאר אצל מנהל שירות המזון ולא תועבר למנהל המערך. החריגים נקבעו בהתאם לאופי הסמכות והצורך בטיפול מקצועי ייחודי ברמת השירות. החלפת המונחים משקפת את המעבר למבנה ארגוני מתקדם יותר המאפשר ריכוז סמכויות ואחריות ברמה הכוללת, תוך שמירה על מומחיות מקצועית ברמה הפרטנית ומתן סמכויות מסוימות לבעלי תפקידים שהוגדרו בסעיף 2 לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 1 להצעת חוק זו. סעיף 3 סעיף 3א לחוק מסדיר את החלת הוראות האיחוד האירופי על מזון בישראל. הניסיון שנצבר ביישום הוראות הסעיף חידד את הצורך בהבהרת הוראותיו בכמה היבטים ובשיפור יעילות ההסדרים שנקבעו בו. התיקון המוצע מביא הן לשינוי במנגנון החלת הוראות האיחוד האירופי בתחום המזון בישראל והן לשינוי מבנה הסעיפים הקובעים את המנגנון. המטרה העיקרית היא ייעול התהליכים הקיימים, הגברת השקיפות ופישוט הבירוקרטיה תוך שמירה על בהירות ואחידות החקיקה. אחד השינויים המרכזיים נוגע לתהליכי אימוץ לדין הישראלי של שינויים שחלו בהוראות האיחוד האירופי. במצב הקיים כיום, השר נדרש לאשר כל שינוי באמצעות צו, ואילו כאשר מדובר בעדכונים בנספח בלבד - הסמכות נתונה גם בידי מנהל שירות המזון באופן זמני, לפרק זמן של שישה חודשים מיום כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף, בדרך של פרסום הודעת עדכון, ובידי מנהל המשרד לתקופה נוספת של 60 ימים מתום ששת החודשים כאמור. מוצע להסמיך את מנהל המערך לפרסם הודעת עדכון בדבר החלת השינוי בישראל (בין בנספח בלבד ובין שאינו בנספח בלבד) בתוך 12 חודשים מיום כניסתו לתוקף של השינוי באיחוד האירופי, ובלבד שאם אין מדובר בעדכון בנספח בלבד - הודעת מנהל המערך כאמור תיקבע באישור השר. ואולם, אם לא פרסם מנהל המערך הודעת עדכון בתוך 12 חודשים מיום כניסת השינוי לתוקף באיחוד האירופי - יפרסמה השר, בהודעה (ולא בצו). שינוי זה צפוי לזרז משמעותית את תהליכי אימוץ השינויים החלים מזמן לזמן בהוראות האיחוד האירופי לתוך הדין הישראלי, ולהפחית עיכובים בירוקרטיים, וכן להביא לאחידות באופן פרסום העדכונים ברשומות, באמצעות הודעות העדכון (ולא צווים). נוסף על כך, מוצע להאריך ל–28 ימים (במקום 14 כקבוע כיום) את התקופה שבה מתפרסמת לציבור הודעה בדבר השינוי שחל בהוראת האיחוד האירופי ובדבר הדרכים להעברת התייחסות לגבי החלתו בישראל. בכך יוקנה לציבור ולגורמים המקצועיים זמן נוסף להגיב ולהתארגן. סעיף קטן (א) שבסעיף 3א לחוק קובע כיום את העיקרון הבסיסי של החלת הוראות האיחוד האירופי בישראל. לפי הנוסח הקיים, הוראות האיחוד האירופי המנויות בתוספת השנייה א' יחולו בישראל על מזון ועל עניינים שבסמכות השר, בכפוף להחרגות, תנאים, שינויים או הרחבות הקבועים בתוספת. הסעיף גם מתייחס לעדכונים של הוראות אלה שנקבעו בצווים או בהודעות לפי הליכים שונים, ובסופו קובע את ההגדרה לכל אלה כ"הוראות מאומצות". מוצע לחדד את נוסח הסעיף כך שיהיה ברור כי ההגדרה "ההוראות המאומצות" כוללת הן את הוראות האיחוד האירופי המנויות בתוספת השנייה א', והן את העדכונים להוראות כאמור כפי שהוחלו בישראל באמצעות הודעות העדכון של מנהל המערך או השר. המונחים "הודעת עדכון" ו"הרחבה" שבשימוש הסעיף מוגדרים בהמשך בסעיפים 3א3(א) ו–3א4(א) לחוק כנוסחם בסעיף 3 להצעת חוק זו, בהתאמה. וזה נוסחו של סעיף קטן (א) שמוצע להחליפו: "הוראות האיחוד האירופי המנויות בתוספת השנייה א', יחולו בישראל על מזון, ועל עניינים שבסמכות השר לפי חוק זה, בהחרגות, בתנאים, בשינויים או בהרחבות הקבועים לגביהן בטורים א' עד ג' באותה תוספת ובכפוף להוראות סעיף זה, וכן בעדכונים להוראות כאמור שנקבעו בצו לפי סעיפים קטנים (ד)(1) או (7) או שנקבעו בהודעה או בצו לפי סעיף קטן (ד1) (בחוק זה - ההוראות המאומצות)." סעיף קטן (א1) שבסעיף 3א לחוק עוסק בחריגים להוראות המאומצות - כלומר במקרים שבהם הוראות מסוימות לא יחולו בישראל למרות היותן חלק מהוראות האיחוד האירופי. הסעיף מזהה שני סוגי חריגים עיקריים: האחד, בפסקה (1) העוסקת במקרים שבהם הוראה מאומצת מכילה "התייחסות או הפניה להוראת האיחוד האירופי שאינה הוראה מאומצת". זהו מצב שבו הוראה שאומצה בישראל מפנה להוראה אחרת של האיחוד האירופי שלא אומצה. הסעיף קובע שהתייחסויות או הפניות כאלה לא יחולו בישראל, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת. התיקון המוצע לפסקה (1) מבהיר את הנוסח ומדייק כי מדובר בהפניה להוראה שאינה מנויה בתוספת (ולכן אינה מאומצת), אך הוראה מאומצת מתייחסת אליה. וזה נוסחה של פסקה (1) שמוצע להחליפה: "(1)  התייחסות או הפניה להוראת האיחוד האירופי שאינה הוראה מאומצת, המופיעה בהוראה המנויה בתוספת השנייה א'." החריג השני קבוע בפסקה (2) ונוגע להוראת האיחוד האירופי "שעניינה הטלת חובה על מוסדות האיחוד האירופי". אלו הוראות המתייחסות לחובות פנימיות של האיחוד האירופי, למשל חובות דיווח בין מדינות חברות או חובות של הנציבות האירופית. התיקון המוצע לפסקה האמורה הוא תיקון לשוני. סעיף קטן (א2) קובע כי במקרים שבהם הוראות האיחוד האירופי אינן חלות, יחולו "הוראות חקיקת המזון המקומית". הסעיף מתייחס לשני מצבים עיקריים: התייחסויות או הפניות שלא נקבע לגביהן שהן חלות (כמתואר בסעיף קטן (א1)(1)), ועניינים שהוחרגו מהוראות האיחוד האירופי בטור א' של התוספת השנייה א'. הסעיף הקיים כיום מתייחס רק לעניינים "שבסמכות השר לפי חוק זה", מה שיוצר אי–בהירות לגבי עניינים שבסמכות גורמים אחרים, למשל מנהל המערך. מוצע להרחיב את ההתייחסות ולכלול גם עניינים "שבסמכות השר או מנהל המערך לפי חוק זה". הרחבה זו משקפת את המציאות המינהלית שבה חלק מהסמכויות בתחום המזון ניתנות למנהל המערך. בסעיף קטן (א4) מוצע להחליף את הסיפה המגדירה "הרחבה" בהפניה לסעיף 3א4(א) כנוסחו המוצע בסעיף 4 להצעת חוק זו, המגדיר מונח זה. וזה נוסחה של ההגדרה שמוצע להחליפה: "לעניין זה, "הרחבה" - החלה על חומרים, מוצרי מזון או תהליכים נוספים של הוראות האיחוד האירופי וכן קביעת תנאים והוראות נוספים לגבי חומרים, מוצרי מזון ותהליכים שלגביהם חלות הוראות האיחוד האירופי." נוסף על כך, מוצע לבטל את סעיפים קטנים (ג)  עד (ט), ולהחליפם בסעיפים 3א1 עד 3א5 כנוסחם בסעיף 4 להצעת החוק. סעיפים קטנים (ג) עד (ט) שמוצע לבטלם, מסדירים את העניינים האלה: •  מנגנון עדכון ההוראות המאומצות בעקבות שינויים בדין האירופי (סעיפים קטנים (ג) עד (ד1)); •  מנגנון אי־החלת השינויים בדין האירופי (סעיף  קטן (ה)); •  מנגנון שינוי התוספת השנייה א': הוספת הוראות מאומצות או קביעת החרגות, תנאים, שינויים והרחבות בהוראות המאומצות (סעיף קטן (ו)); •  דרישת אישור ועדת הבריאות של הכנסת (סעיף  קטן (ז)); •  הסדרת הרחבה של ההוראות המאומצות (סעיף  קטן (ז1)); •  החלת הוראות הנוגעות לגורם רעיל או מזיק במזון  גולמי מן החי ובפירות טריים או ירקות טריים (סעיפים קטנים (ח) ו–(ט)). וזה נוסחם של סעיפים קטנים (ג) עד (ט) שמוצע לבטלם: "(ג)  תוקנו הוראות האיחוד האירופי (בסעיף זה - השינוי), יפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט הודעה על השינוי ואת הדרך להגשת הערות לגבי החלתו בישראל, לרבות המועד להגשת הערות אלה שיהיה 14 ימים ממועד פרסום ההודעה; ההודעה תכלול הפניה לנוסח השינוי בשפה האנגלית ולגבי שינוי שאינו בנספח (Annex) - גם את עיקריו; מנהל שירות המזון ימסור ליועץ המשפטי לממשלה העתק מההודעה, אלא אם כן מדובר בהחלת שינוי בנספח (Annex) להוראות המאומצות בלבד, כאמור בסעיף קטן (ד1) (בסעיף זה - שינוי בנספח). (ד)  (1)  חלף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף קטן (ג), יקבע השר צו בדבר החלת השינוי בישראל (בסעיף זה - העדכון) בציון המועד לכניסת העדכון לתוקף; תרגום מהימן ומקצועי לעברית של נוסח השינוי יפורסם באתר האינטרנט לא יאוחר ממועד פרסום הצו; (2)  מועד הכניסה לתוקף של העדכון יהיה במועד כניסתו לתוקף של השינוי, אך לא לפני יום פרסום הצו ברשומות, או במועד מאוחר יותר שקבע השר בצו כאמור, לגבי השינוי או חלק ממנו, לשם הקלה עם העוסקים במזון או לשם היערכות מעבדה בישראל, ובלבד שמועד מאוחר כאמור ייקבע לא יאוחר משנה ממועד כניסתו לתוקף של השינוי או ממועד פרסום הצו ברשומות, לפי המאוחר, ולעניין הוראות בדבר סימון מזון - לא יאוחר משנתיים מאותו מועד; (3)  בצו כאמור בפסקה (1) רשאי השר - (א)  לקבוע מועדים שונים לעניין כניסה לתוקף של העדכון לגבי ייצור, יבוא או מכירה של מזון; (ב)  (נמחקה); (4)  בלי לגרוע מהוראות פרק ז', ניתן צו לפי סעיף קטן זה, יהיה אפשר להמשיך לשווק מזון שיובא לישראל או יוצר בישראל לפני כניסת העדכון לתוקף לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, עד תום חיי המדף של המזון, אלא אם כן נקבע בצו כאמור אחרת, ולעניין זה יראו את יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר כמועד ייבוא המזון. (ד1)  לעניין שינוי בנספח, יחולו הוראות סעיף קטן (ד) בשינויים אלה: (1)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), החלת שינוי בנספח תיקבע בידי מנהל שירות המזון, בהודעה שתפורסם ברשומות בתוך שישה חודשים לכל המאוחר מיום כניסת השינוי בהוראת האיחוד האירופי לתוקף, ובה יצוין מועד כניסתה לתוקף; לא ניתנה הודעה עד המועד כאמור, רשאי המנהל הכללי של המשרד לפרסם הודעה כאמור בתוך 60 ימים מתום ששת החודשים כאמור, אולם אין בכך כדי לגרוע מסמכות השר לתת צו בעניין זה גם לאחר תום התקופה האמורה; (2)  (נמחקה); (3)  לא יראו עוסק במזון כמי שהפר את ההוראות המאומצות רק משום שפעל לפי שינוי בנספח, לפני תחילתם של צו או של הודעה לפי סעיף קטן זה להחלת העדכון לשינוי כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א)  פעולתו נעשתה לאחר הכניסה לתוקף של השינוי בדין האירופי; (ב)  מנהל שירות המזון טרם פרסם הודעה לציבור כאמור בסעיף קטן (ג) על השינוי, ואם פרסם הודעה כאמור, היא אינה כוללת כוונה שלא להחיל את השינוי או להחריגו בהחרגות או בהגבלות; (ג)  שר הבריאות טרם פרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה לפי סעיף 313א(ה) סיפה, על פנייה לוועדת חריגים לעניין אי–החלת השינוי או החלתו בהחרגות או בהגבלות שלא יאפשרו את הפעולה. (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), החליט השר שלא להחיל את השינוי, כולו או חלקו, או להחילו בתנאים, יפנה לקבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א, ואם המליצה ועדת החריגים לתמוך בהחלטת השר יקבע השר בצו את החרגת השינוי, כולו או חלקו, או את התנאים שבהם יחול השינוי, לפי העניין. (ו)  השר רשאי, בצו - (1)  לשנות את התוספת השנייה א', ובכלל זה להוסיף להוראות המאומצות הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, ובלבד שאין בשינוי כאמור כדי לגרוע הוראה מחייבת כאמור מההוראות המאומצות; על צו לפי פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה); (2)  לקבוע החרגות, תנאים, שינויים והרחבות להוראות המאומצות, בתוספת השנייה א', לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א. (ז)  צו לפי סעיפים קטנים (ה), (ו), (ח) או (ט)(1) או (2), המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי או מחיל אותה בתנאים או בהחרגות או המשנה הוראה מההוראות המאומצות או הקובע או משנה תנאי, הרחבה או החרגה, והכול באופן המשנה את התוספת השנייה א', טעון גם אישור הוועדה, ובצו כאמור תתוקן בהתאם התוספת השנייה א' כאמור בהוראות סעיף 313. (ז1)  על אף האמור בסעיפים קטנים (ה) ו–(ו), הרחבה המתירה או המאפשרת שימוש בתהליך, במוצר מזון, בחומר או בכמויות מעבר למה שמותר לפי נספח להוראה מאומצת, טעונה התייעצות של השר עם הוועדה המקצועית המייעצת לפי סעיף 3ב, במקום המלצת ועדת החריגים לפי סעיף 313א. (ח)  (1)  צו לתיקון התוספת השנייה א' הנוגע לפרטים 1 עד 4 באותה תוספת, לגבי מזון שהוא בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, או הנוגע לפרט 4 לגבי פירות טריים או ירקות טריים וצו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין שאריות תכשירים כימיים לשימוש על בעלי חיים ובמיתקנים לבעלי חיים או שאריות תרופות וטרינריות, כך שתחול על בשר גולמי, חלב גולמי, דבש או ביצים טריות בקליפתן, טעונים גם הסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר; ראש הממשלה רשאי, לבקשת השר או שר החקלאות ופיתוח הכפר, לקבוע, בצו, תיקון כאמור ויחולו על צו זה הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים; (2)  צו המחיל בישראל הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי בעניין סימון מזון, כך שתחול על בשר גולמי וביצים טריות בקליפתן, טעון גם התייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר. (ט)  ראש הממשלה רשאי לתת צו כמפורט  בפסקאות (1) עד (3) להלן לגבי שינוי בהוראות המאומצות בנושא כאמור בסעיף קטן (ח)(1), ובלבד ששר החקלאות ופיתוח הכפר ביקש זאת בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הצו או ההודעה כאמור בפסקה (1) או (2), או בתוך שישה חודשים ממועד פרסום השינוי כאמור בפסקה (3) להערות הציבור, לפי העניין: (1)  לבטל צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד) או (ד1), לפי העניין; (2)  לקבוע החרגות, תנאים, שינויים או הרחבות לגבי צו או הודעה שניתנו לפי סעיף קטן (ד)  או (ד1), לפי העניין; (3)  אם השר החליט על אי־החלת שינוי לפי הוראות סעיף קטן (ה) - לתת צו לעדכון לגבי השינוי האמור; על צו של ראש הממשלה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ז), בשינויים המחויבים, לפי העניין." סעיף 4 מוצע להוסיף לחוק את סעיפים 3א1 עד 3א5, וזאת במקום סעיפים 3א(ג) עד (ט) שמוצע למחוק אותם בסעיף 3(5) להצעת החוק. לסעיף 3א1 המוצע סעיף 3א1 המוצע מסדיר את מנגנון פרסום ההודעה לציבור בטרם החלה בישראל של שינוי שחל בהוראת האיחוד האירופי (ובכלל זה בנספח שלה). בדומה לנוסח הקיים בסעיף 3א(ג) לחוק שמוצע לבטלו בסעיף 3(5) להצעת חוק זו, מוצע לחייב פרסום הודעה לציבור על כל שינוי בהוראות האיחוד האירופי, הכוללת הפניה לנוסח השינוי באנגלית, ולגבי שינוי שאינו בנספח בלבד - גם את עיקריו. שני שינויים מוצעים ביחס לנוסח הקיים כאמור: ראשית, מוצע כי הגורם המפרסם את ההודעה לציבור יהיה מנהל המערך, במקום מנהל שירות המזון, בהתאם לסמכויות הרגולטוריות החדשות המוקנות למנהל המערך במסגרת הצעת חוק זו; שנית, מוצע להאריך את תקופת הגשת הערות הציבור מ–14 ימים ל–28 ימים, וזאת כדי לאפשר לציבור ולעוסקים במזון הזדמנות הולמת יותר להגיב על שינויים מהותיים בהוראות המאומצות. בדומה לנוסח הקיים כאמור, מוצע לחייב את מנהל המערך למסור ליועץ המשפטי לממשלה עותק מההודעה לציבור, למעט כאשר מדובר בהחלת שינוי בנספח בלבד, זאת כדי לאפשר לו לבחון אם השינוי עשוי לחייב גם התאמות בנוסח ההפרות המנויות בתוספת השנייה ב'. לסעיף 3א2 המוצע בדומה לנוסח הקיים כיום בסעיפים קטנים (ד)(1) ו–(ד1)(1) של סעיף 3א לחוק שמוצע לבטלם בסעיף 3(5) להצעת חוק זו, מוצע לקבוע כי עם חלוף מועד הגשת הערות הציבור לפי סעיף 3א1 המוצע, החלת השינוי בישראל תיעשה בדרך של פרסום הודעת עדכון ברשומות (להלן - הודעת העדכון). יובהר כי הסדר זה מתייחס להחלה של השינוי ככתבו (IS AS(, בלא התאמות, החרגות או שינויים אחרים. בעניין זה מוצע שינוי באופן מתן הודעת העדכון: מנהל המערך יהיה מוסמך לקבוע את העדכון בעצמו, ולעניין שינויים שאינם בנספח בלבד - יידרש לכך אישור השר, וזאת להבדיל מהנוסח הנוכחי של החוק הקובע כי עדכונים אלה יהיו בצו של השר. שינוי זה מבטא את ההסמכה הקיימת כבר היום בחוק של מנהל המערך לפעול באופן עצמאי בעניינים טכניים ושגרתיים (שינוי בנספח בלבד), תוך שמירת מעורבות השר בעניינים בעלי משמעות רגולטורית מהותית (שינוי שאינו בנספח בלבד). בין שמדובר בשינוי בנספח בלבד ובין שלא, אם מנהל המערך לא פרסם הודעת עדכון ברשומות בתוך שנים עשר חודשים מיום כניסת השינוי לתוקף באיחוד האירופי, יהיה השר מוסמך לקבוע את העדכון בעצמו בהודעה שתפורסם ברשומות, ולא בצו כפי שנדרש לפרסם כיום. תקופה זו של שנים עשר החודשים ארוכה מהתקופה הקבועה כיום לעניין שינויים בנספח בלבד (שישה חודשים), וזאת כדי לאפשר למנהל המערך מרחב פעולה מספק לניהול הליך קבלת ההערות ולגיבוש העדכון. נוסף על כך, החלת העדכונים בדרך של הודעות המתפרסמות ברשומות, על ידי השר, מנהל המערך באישור השר או מנהל המערך באופן עצמאי (לגבי החלת שינוי בנספח בלבד), במקום הדרישה לצו של השר, יש בה כדי לייצר עקביות ואחידות בקובץ התקנות המתפרסם ברשומות כך שהוא ישקף את כלל הודעות העדכון תוך שמירה על רצף העדכונים. מוצע לקבוע כי הודעת העדכון תכלול את מועד כניסת השינוי לתוקף באיחוד האירופי ואת מועד תחילת העדכון בישראל. כמו כן מוצע לחייב פרסום של תרגום מהימן ומקצועי לעברית של נוסח השינוי, לא יאוחר ממועד פרסום הודעת העדכון, כפי שקיים כבר כיום בחוק. יש לציין כי בכל הנוגע להחלה בישראל של שינוי שחל בהוראת האיחוד האירופי באופן שונה, למשל תוך קביעת תנאים או החרגות מסוימות, נדרש תיקון התוספת השנייה א' ומשום כך יכול שתיעשה בצו של השר בלבד, כמוצע בסעיף 3א4 לחוק כנוסחו בסעיף זה. לסעיף 3א3 המוצע מוצע לקבוע את ההוראות לעניין מועד התחילה של עדכון המחיל בישראל שינוי שחל בהוראת האיחוד האירופי (להלן - עדכון) ואת הסדרי המעבר הנלווים לו. סעיף מוצע זה מקביל בעיקרו לנוסח הקיים של סעיפים קטנים (ד)(2) עד (4) ו–(ד1)(3) שבסעיף 3א לחוק, שמוצע לבטלם כאמור בסעיף 3(5) להצעת חוק זו, תוך הכנסת כמה התאמות כמפורט להלן. לסעיף קטן (א) המוצע מוצע לקבוע את העיקרון הבסיסי לקביעת מועד תחילת העדכון, בדומה לקבוע כיום בסעיף 3א(ד)(2) רישה לחוק. המועד ייקבע לפי המאוחר מבין שתי אפשרויות: מועד כניסת השינוי לתוקף באיחוד האירופי או יום פרסום הודעת העדכון ברשומות. לסעיף קטן (ב) המוצע בדומה לנוסח הקיים בסעיף 3א(ד)(2) לחוק, מוצע לקבוע כי הגורם הקובע את הודעת העדכון רשאי לקבוע מועדי תחילה שונים. הסעיף מאפשר קביעת מועד תחילה מאוחר יותר עד שנה (ושנתיים לעניין סימון מזון) כדי להקל על העוסקים במזון או לאפשר היערכות מעבדות בישראל. נוסף על כך, הסעיף מאפשר קביעת מועדים שונים לפעילויות שונות - ייצור, ייבוא או מכירה, מה שמתאים למציאות העסקית שבה ישנה היתכנות לכך כי שלבי השרשרת השונים ידרשו זמני היערכות שונים. לסעיף קטן (ג) המוצע בדומה לנוסח הקיים בסעיף 3א(ד)(4) לחוק, מוצע לאפשר המשך שיווק של מזון שיובא או יוצר לפני מועד תחילת העדכון, לפי ההוראות המאומצות כנוסחן לפני העדכון, אלא אם כן נקבע אחרת בהודעת העדכון. הסעיף מבהיר כי לעניין ייבוא, מועד הייבוא הקובע הוא יום הגשת הבקשה למתן תעודת השחרור מתחנת ההסגר, וזאת כדי ליצור נקודת ייחוס אחידה וברורה למניין המועדים. לסעיף קטן (ד) המוצע בדומה לנוסח הקיים בסעיף 3א(ד1)(3) לחוק, מוצע לקבוע כי עוסק במזון שפעל לפי שינוי בנספח בלבד לפני פרסום הודעת העדכון לא ייחשב כמפר את ההוראות המאומצות, אם פעולתו נעשתה לאחר כניסת השינוי לתוקף באיחוד האירופי, ובלבד שמנהל המערך לא פרסם הודעה לציבור הכוללת תנאים שלא יאפשרו את הפעולה, והשר לא פרסם באתר האינטרנט כי פנה לוועדת החריגים בעניין זה. לסעיף 3א4 המוצע סעיף 3א4 המוצע מסדיר את סמכות השר לשנות את התוספת השנייה א' לחוק, המרכזת את ההוראות המאומצות מן הדין האירופי. הסעיף מקביל בחלקו לנוסח הקיים כיום בסעיפים קטנים (ו) ו–(ז) של סעיף 3א לחוק שמוצע לבטלם בסעיף 3(5) להצעת חוק זו, תוך כמה התאמות נוסח והוספת סעיף קטן (ג) לעניין סמכות השר לבצע תיקונים טכניים בלבד. סעיף זה מבטא את העיקרון המנחה לגבי סטייה מהוראות האיחוד האירופי שאומצו בתוספת השנייה א'. ככלל, כל אימת שכל שינוי בהוראות ובנספחים מוחל בדין הישראלי ומאומץ אליו כלשונו, לא נדרש תיקון של התוספת האמורה וההחלה נעשית באמצעות הודעת העדכון המתפרסמת על ידי מנהל המערך או השר. לעומת זאת, סטייה מהחלה מדויקת של שינוי, מחייבת את תיקון התוספת השנייה א' באופן המשקף את הסטייה המבוקשת. בשל כך מוצע לרכז בסעיף 3א4 המוצע את ההליך הנדרש לתיקון התוספת בהקשרים שבהם נדרש תיקון כאמור. לסעיף קטן (א) המוצע מוצע להגדיר את המושג "הרחבה" כשינוי שעניינו החלת הוראות האיחוד האירופי על חומרים, מוצרי מזון או תהליכים נוספים מעבר לאלה שההוראות האמורות חלות לגביהם, לרבות החלתן בהחרגות, בתנאים או בשינויים. לסעיף קטן (ב) המוצע בדומה לנוסח הקיים כיום בסעיף 3א(ו) לחוק, מוצע להסמיך את השר לפעול בצו באישור הוועדה בשלושה עניינים. פסקה (1) המוצעת מסמיכה את השר, באישור הוועדה, להוסיף לתוספת השנייה א' הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי. פסקה (2) המוצעת מסמיכה את השר, באישור הוועדה, לקבוע החרגות, תנאים, שינויים והרחבות להוראות המאומצות בתוספת, לאחר קבלת המלצת ועדת החריגים, ואם מדובר בשינוי בעקבות שינוי שחל באיחוד האירופי - לאחר פרסום הודעה לציבור וחלוף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף 3א1 המוצע. הדגשת הצורך בפרסום הודעה לציבור ובמתן זמן להערות לפני קבלת החלטה על אי–החלת שינוי או החלתו בתנאים, מבטיחה שהחלטות כאלה יתקבלו רק לאחר שיקול ציבורי מלא. פסקה (3) המוצעת יוצרת חריג מהותי להליך הקבוע בפסקה (2). כאשר מדובר בהרחבה המתירה או המאפשרת שימוש בתהליכים, מוצרי מזון, חומרים או כמויות מעבר למותר בנספח, השר יכול להסתפק בהתייעצות עם הוועדה המקצועית המייעצת שמונתה לפי סעיף 3ב לחוק, במקום לדרוש המלצה מוועדת החריגים, וזאת כפי שקיים היום בסעיף 3א(ז1) לחוק שמוצע לבטלו בסעיף 3(5) להצעת חוק זו. ואולם יודגש, כי אם ההרחבה היא בעקבות שינוי בהוראות האיחוד האירופי, יש חובה לקיים את הליך פרסום ההודעה לציבור ורק בחלוף המועד לקבלת הערות הציבור לפי סעיף 3א1 המוצע יהיה ניתן לפרסם את הצו הקובע את ההרחבה. לסעיף קטן (ג) המוצע מוצעת סמכות חדשה שלא הייתה קבועה בנוסח הקיים של החוק: הסמכת השר לשנות את התוספת השנייה א' לחוק בצו, לשם התאמת נוסחה בעקבות שינויים טכניים־ פורמליים בדין האירופי, למשל שינוי שם הוראה, שינוי שם מונח או שינוי במספור הסעיפים, וזאת בלי שהדבר ייחשב שינוי מהותי הטעון הליך מלא של קבלת המלצות ואישורים. הסמכה זו נועדה לאפשר עדכון שוטף ויעיל של התוספת עקב שינויים פורמליים בדין האירופי, תוך הבהרה כי במסגרת זו אין השר רשאי לשנות את תוכן ההוראה המאומצת, את היקף תחולתה או את הזכויות והחובות הקבועות בה. לסעיף 3א5 המוצע סעיף 3א5 המוצע עוסק בתחום של מזון גולמי מן החי ופירות וירקות טריים, שבו קיימת חפיפה בהיבטים מסוימים בין פעילות משרד הבריאות ומשרד החקלאות וביטחון המזון (להלן - משרד החקלאות). הסעיף מקביל לנוסח הקיים בסעיפים קטנים (ח) ו–(ט) של סעיף 3א לחוק שמוצע לבטלם בסעיף 3(5) להצעת חוק זו, ואין בו כל שינוי במהות לעומתם. הסעיף קובע מנגנון של תיאום בין משרד הבריאות למשרד החקלאות בתחומים אלה, כאשר במידת הצורך, ההכרעה בידי ראש הממשלה. סעיף 5 מוצע לתקן את סעיף 3ב שעניינו הוועדה  המקצועית המייעצת, ולהוסיף לו את סעיף קטן (א1) הקובע כי השר או מנהל המערך, לפי העניין, רשאים להיוועץ בוועדה גם בנושאים נוספים הנוגעים להחלת הוראות האיחוד האירופי על מזון, בהתאם לסמכויותיהם. כמו כן מוצע לעדכן את הרכב הוועדה בסעיף קטן (ב)(1) - במקום שלושה עובדים משירות המזון, ישבו בוועדה שלושה עובדי המערך ובהם מנהל שירות המזון שיהיה היושב ראש, עם אפשרות כי אחד משני עובדי המערך האחרים ימלא את מקומו בהיעדרו. סעיף 6 מוצע לבטל את ההגבלה הקיימת כיום בסעיף 12 לחוק, המאפשרת שימוש בחומר גלם שחלף התאריך המומלץ לשימוש בו רק כאשר מדובר במזון "שאינו מזון רגיש או מזון ייעודי", ובכך להרחיב את האפשרות לשימוש בחומר כאמור לכל סוגי המזון בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים המצטברים בהתאם להוראות הסעיף כיום (ובכלל זה אישור ייצור נאות או אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, ואישור יצרן חומר הגלם). סעיף 7 מוצע להוסיף לחוק את סעיף 41א הנוגע לחובת בעל רישיון אחסנה או בעל היתר לאחסנה שאינו בעל רישיון ייצור, לקבל אישור לעניין תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית. הסעיף המוצע קובע חובה חדשה על בעלי רישיון אחסנה ובעלי היתר לאחסנה (שאינם יצרני מזון) לקבל אישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית, כתנאי לאחסנת מזון בטמפרטורה מבוקרת. הסעיף מחיל עליהם הליך דומה לזה הקיים בעבור יצרנים לפי סעיף 41(ב), כולל הגשת תוכנית HACCP ללשכת הבריאות המחוזית. כיום, רק יצרני מזון נדרשים לתוכניות בטיחות מזון מפורטות, ואילו מאחסני מזון בטמפרטורה מבוקרת (כמו מחסני קירור גדולים) פועלים בלא דרישות לביצוע בקרה עצמית. הסעיף יוצר אחידות ברמת הדרישות לאורך שרשרת המזון. סעיף קטן (א) המוצע קובע את החובה הבסיסית: מי שמאחסן מזון בטמפרטורה מבוקרת (כולל מזון המנוי בתוספת האחת עשרה הטעון אחסנה כזו) חייב להחזיק באישור הגשת התחייבות בדבר יישום תוכנית בטיחות מזון בבקרה עצמית. חובה זו חלה נוסף על החובה הקיימת לקבל רישיון אחסנה או היתר לאחסנה לפי סעיף 150 לחוק. יש לציין שעל המנויים בסעיף 150(2) חלות הוראות סעיף 41(א) שנחקק בחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו–2024), התשפ"ג-2023, מכיוון שהם בעלי רישיון ייצור. סעיף קטן (ב) המוצע מסדיר את הליך הגשת ההתחייבות ללשכת הבריאות המחוזית ומפנה להוראות החלות על יצרנים לפי סעיף 41(ב)(2), בשינויים המחויבים. דהיינו, דרישות התוכנית, התחייבות היישום והנהלים יהיו דומים לאלה הנדרשים מיצרני מזון, תוך התאמה לאופי הפעילות של אחסנה. סעיף קטן (ג) המוצע קובע כי מי שבידו אישור הגשת התחייבות חייב לאחסן את המזון בהתאם לתוכנית בטיחות המזון שהגיש. סעיף קטן (ד) המוצע קובע את תוקף ההתחייבות עד תום תוקף רישיון האחסנה או תעודת היבואן הרשום. סעיף 150(3) לחוק מסדיר קבלת היתר אחסנה, חלף רישיון אחסנה, ליבואן רשום בלבד. תוקף תעודת יבואן רשום הוא שנתיים לפי סעיף 113(א) לחוק, ותוקף רישיון אחסנה קבוע בסעיף 154(ב) לחוק המחיל את סעיף 31 לחוק - גם הוא שנתיים. סעיף קטן (ה) המוצע מטיל על מנהל המערך חובה לפרסם רשימה של בעלי אישור הגשת התחייבות, בדומה להוראות סעיף 41(ג) לגבי יצרנים. סעיף 8 סעיף 42(ב1)(2) לחוק עוסק בתנאים לקבלת אישור ייצור נאות המבוסס, בין השאר, על קבלת אישור מאחד הגופים המנויים בסעיף האמור, שקיבלו הכרה או תעודת הסמכה. הסעיף הקיים מכיר רק בגופי התעדה שקיבלו הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב–)Forum Accreditation International(IAFכמוסמכים לתת אישורי עמידה בתנאי ייצור נאותים. מוצע להרחיב את אפשרות ההכרה כך שתחול גם לגבי גופי התעדה שקיבלו הכרה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב–Global Incorporated Cooperation Accreditation, שהוא ארגון בין־לאומי נוסף העוסק בהסמכת גופי התעדה. סעיף 9 עניינו של סעיף 54א לחוק ביבוא מזון במסלול האירופי. מוצע להרחיב את תחולתו גם לעניין יבוא במסלול האמריקאי. מוצע לקבוע בסעיף תנאים מסוימים לעניין יבוא מזון מארצות הברית, ולפיהם המזון מיוצר ומשווק שם, או מיוצר שם בלבד, וכן הוראות המתאימות לאופן היבוא מארצות הברית בהתאם לנגזר מהצהרת היבואן במסלול האמריקאי כפי שמוצעת בתוספת השלישית ג'. הסעיף הקיים מאפשר יבוא מזון במסלול מקל (המכונה "מסלול אירופי") למזון העומד בתנאים הקבועים בסעיף. התיקון המוצע יוצר מסלול מקביל ליבוא מזון מארצות הברית, תוך הכרה בסטנדרטים הרגולטוריים האמריקאיים. הסעיף מבחין בין מזון שמיוצר ומשווק בארצות הברית לבין מזון שרק מיוצר שם. סעיף 10 מוצע להוסיף לחוק את סעיף 54ב שמסדיר את ה"חקיקה שאינה חלה" על מזון המיובא במסלול האמריקאי. מדובר בסעיף שמכוחו לא יחולו לגבי אותו מזון ולא יראו כ"חקיקת מזון" את ההוראות האלה: (1)  תקנות וצווים המנויים בתוספת השלוש עשרה, וכן הנחיות והוראות נוהל שרואים אותן כמנויות בפסקה (1) להגדרה "חקיקת המזון" מכוח סעיפים 321(ד) או (ו) לחוק המנויות בתוספת השלוש עשרה; (2)  ההוראות המאומצות (מהאיחוד האירופי), למעט הוראות סימון המפורטות בתוספת הארבע עשרה כנוסחה המוצע בסעיף 73 להצעת חוק זו; (3)  תקנים רשמיים, צווים ותקנות המנויים בפסקאות (2) עד (4) להגדרה "חקיקת המזון" שבסעיף 2 לחוק. מאחר שהמסלול האמריקאי נשען על הדין הפדרלי האמריקאי ולא על חקיקה ישראלית, אין להחיל על מזון המיובא במסלול זה את הדרישות הישראליות הרגילות. עם זאת, הוראות הסימון (הקבועות בתוספת הארבע עשרה המוצעת) נשמרות, כדי להבטיח שהצרכן הישראלי יקבל מידע מהימן על המוצר. סעיף 11 סעיף 58 לחוק קובע הוראות לעניין קביעת מייבא מזון או מבקש לייבא מזון כמפר אמון. מוצעים כמה תיקונים להוראות הסעיף: ראשית, מוצע למחוק את המילים "או מי שהוא הסמיכו לכך" ברישה של סעיף קטן (א), וזאת לנוכח התיקון הרוחבי והחלפת המונח "מנהל שירות המזון" ב"מנהל המערך" בכל מקום בחוק העיקרי, למעט בסעיפים מסוימים - כפי שהוסבר לעיל בדברי ההסבר לסעיף 2 לחוק כנוסחו בסעיף 1 להצעת חוק זו - כדי להתאים את החוק למבנה הארגוני החדש במשרד הבריאות. לפי סעיף 311ב לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 63 להצעת חוק זו, מנהל המערך רשאי לאצול את סמכותו לקבוע כי יבואן הוא מפר אמון לעובד המערך, ולכן העיקרון הקיים היום בסעיף נשמר. שנית, מוצע להרחיב את עילת הקביעה כמפר אמון על יסוד הגשת או החזקת מסמכים כוזבים או שגויים, כך שתכלול גם מסמכים הנוגעים למסלול האמריקאי החדש (סעיף 79ד1 המוצע), לצד המסלול האירופי הקיים. שלישית, מוצע להוסיף לפסקה (3) שבסעיף קטן (א) הפניה לסעיף 165 לחוק, שעניינו הודעה בדבר מסוכנות מזון, כך שהפעלת הסמכות כאמור באותו סעיף תהווה עילה לקביעת מייבא מזון או מבקש לייבא מזון כמפר אמון. סעיף 12 בהתאם לתיקון המונח הכללי שבסעיף 2 להצעת חוק זו, מוצע להעביר את הסמכות לקבלת בקשות לאישור מוקדם לייבוא (הקבועה בסעיף 63 לחוק) ולהגבלות על אישור מוקדם לייבוא שניתן (בהתאם לסעיף 68 לחוק), ממנהל שירות המזון למנהל המערך, בהתאם לחלוקת הסמכויות החדשה במבנה הארגוני. בהיותו נותן האישור, מנהל המערך יהיה הגורם המוסמך לדרוש כי בעל האישור או אחד מעובדיו הבכירים יעבור קורס הכשרה מתאימה להבטחת איכות ובטיחות המזון. סעיף 13 סעיף 76(5ב) לחוק העיקרי מגדיר "ספק" לעניין פרק ד' בחוק שעניינו הסדרת ייבוא מזון. מוצע לתקן את הגדרת "ספק" כך שתבחין בין כמה מסלולים: לגבי מזון שאינו מיובא במסלול האמריקאי (מזון רגיל או מסלול אירופי) - ההגדרה הקיימת נשמרת: מי שהיבואן מתקשר עימו במישרין להספקת המזון ואינו יצרן המזון. לגבי מזון המיובא במסלול האמריקאי - נדרש תנאי נוסף: "ספק" הוא מי שהיבואן מתקשר עימו במישרין ואינו יצרן, ובלבד שיש לו קשר ישיר עם יצרן המזון. דרישת הקשר הישיר עם היצרן נועדה להבטיח שרשרת אספקה ישירה מיצרן המזון, שכן המסלול האמריקאי מבוסס על העובדה כי המזון מיוצר בארצות הברית. סעיף 14 סעיף 79(ב) לחוק העיקרי קובע כי יבואן נדרש להגיש הצהרה חדשה בדבר ייבוא מזון רגיל בהתקיים אחד מאלה: (1) אם השתנה פרט לפי פסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי סעיף 76(4) (משקל יחידת מזון ותיאור אריזת המזון), ואולם אם השתנה רק פרט לפי סעיף 76(4) - ימסור היבואן דיווח על השינוי לרשם בדרך האמורה בסעיף 175, ולא יידרש להגיש הצהרה מחודשת; (2) אם היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות. מוצע לבטל את הדרישה להגשת הצהרה חדשה במקרה שבו היבואן לא ייבא משלוח של המזון במשך תקופה של שנתיים לפחות, ולהותיר רק את המקרה הראשון של שינוי בפרט כמפורט בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א). וזה נוסחו של הסעיף הקטן שמוצע להחליפו: "(ב)  בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף 76 - (1)  השתנה אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א), למעט פרט לפי סעיף 76(4); ואולם השתנה פרט לפי סעיף 76(4) ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי האמור בדרך האמורה בסעיף 175; (2)  היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה במשך תקופה של שנתיים לפחות." סעיף 15 מוצע להרחיב את כותרת סימן ד׳1 ("הצהרה בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי") כך שתכלול גם התייחסות למסלול האמריקאי. שינוי זה משקף את הרחבת תחולת הסימן גם לעניין יבוא מזון במסלול האמריקאי. סעיפים סעיף 79א לחוק העיקרי עוסק בהגשת הצהרה 6 1 ו–17 בדבר ייבוא מזון במסלול האירופי, וסעיף 79ב עוסק בהנפקת אישור קבלת הצהרה במסלול זה. מוצע לתקן את כותרת השוליים ואת סעיפים קטנים (א) ו–(ב) בסעיף 79א וכן את סעיף 79ב כך שיחולו גם על ייבוא במסלול האמריקאי. סעיף 18 מוצע להרחיב את סעיף 79ג כך שהפרטים שעל יבואן למסור בהצהרה ליבוא במסלול האירופי יחולו גם לגבי מסלול אמריקאי, וזאת על ידי הוספת המילים "או במסלול האמריקאי". נוסף על כך, מוצע לתקן את רשימת הפרטים הנדרשים מ"סעיף 76(1) עד (5)" ל"סעיף 76(1) עד (5ב)", שכן נפלה טעות סופר בנוסח הקיים שאינו מפנה לנוסח סעיף 76 כפי שתוקן בסעיף 16 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון מס' 10 והוראת שעה), התשפ"ד-2024, אשר החליף את כל פסקה (5) בשלוש פסקאות - (5), (5א) ו–(5ב). סעיף 19 מוצע להתאים את כותרת השוליים של סעיף 79ד כך שבמקום "המסמכים שיצורפו להצהרה" יבוא "המסמכים שיצורפו להצהרת יבואן המייבא במסלול האירופי". התאמה זו נדרשת לשם הבחנה בין שני המסלולים, כך שסעיף 79ד יתייחס למסלול האירופי בלבד, ואילו ההתייחסות למסמכים שיצורפו להצהרת יבואן המייבא במסלול האמריקאי תיקבע בסעיף אחר - סעיף 79ד1 המוצע בסעיף 20 להצעת החוק, שלהלן. סעיף 20 מוצע להוסיף לחוק את סעיף 79ד1 ולקבוע מהם המסמכים שיצרף יבואן נאות להצהרת יבוא מזון במסלול האמריקאי. מוצע כי הצהרה כאמור תכלול התחייבות של היבואן בנוסח שבתוספת השלישית ג' והתחייבות שהיבואן מבצע פעולות לפי סעיף 54א(ב). הסעיף מבוסס על הכרה בסטנדרטים הרגולטוריים של ארצות הברית בתחום בטיחות המזון, ויוצר מסלול מקל המאפשר יבוא מהיר של מזון מארצות הברית. הסעיף מבחין בין שני סוגי יבואנים בהתאם להצהרות שהם מגישים: אלה המצהירים שהמזון מיוצר ומשווק בארצות הברית ומצרפים הצהרת יצרן שלפיה המזון עומד בהוראות הדין האמריקאי החלות לגביו, ואלה המצהירים שהמזון רק מיוצר שם אך לא בהכרח משווק בשוק האמריקאי, ומצרפים הצהרת יצרן כי המזון עומד בהוראות הדין החלות בארצות הברית כפי שהן חלות על מזון המשווק בארצות הברית. לגבי הקטגוריה הראשונה (מזון המיוצר ומשווק בארצות הברית), הסעיף המוצע מחייב הגשת הוכחת שיווק בפועל בשוק האמריקאי באמצעות מסמכים כמו חשבוניות מכירה או קנייה (למעט לצורך ייצוא), תעודות משלוח למשווקים אמריקאים, או אישורי סחר חופשי מגורמים מוסמכים בארצות הברית. לגבי הקטגוריה השנייה (מזון המיוצר בארצות הברית בלבד), יש לצרף הצהרה של היצרן שהמזון עומד בדין האמריקאי כפי שהוא חל על מזון המשווק בארצות הברית. הסעיף גם מחייב צירוף מסמכים נוספים המפורטים בסעיף 97 לחוק, המוכיחים את מקום ייצור המזון, כמו תעודות בריאות או אישור שייצור המזון מפוקח על ידי גורם המוסמך לכך במדינת הייצור, שנתן אותו גורם מוסמך, וכן מסמיך את השר לקבוע בצו מסמכים נוספים בהמלצת ועדת חריגים לפי סעיף 313א לחוק. סעיף 21 מוצע לתקן את סעיף 79ה לחוק כך שהוראותיו לעניין תשלום האגרה וקבלת אישור קבלת ההצהרה באופן מקוון יחולו גם לגבי יבוא במסלול האמריקאי. סעיף 22 סעיף 79ו לחוק מסדיר את תחולת הצהרת יבוא המזון במסלול האירופי על כל המשלוחים של המזון המסוים שבהצהרה מיום מתן אישור קבלת ההצהרה ואילך, ובלבד שלא השתנה אחד מהפרטים המפורטים בפסקאות (1) ו–(2) שבסעיף קטן (א). מוצע להרחיב את תחולת הסעיף האמור כך שיחול גם על הצהרה במסלול האמריקאי. נוסף על כך, התיקון המוצע מצמצם את החריג להגדרת "הרכב המזון" (שלא לפי מסמך חתום על ידי היצרן אלא לפי ההרכב המסומן על גבי התווית המקורית) כך שיחול רק על יבואן במסלול האירופי שאין לו קשר עם היצרן כמשמעותו בסעיף 96 לחוק, שכן במסלול האמריקאי לעומת המסלול האירופי כן נדרש קשר של היבואן עם היצרן או עם ספק שיש לו קשר ישיר עם היצרן, כמפורט בסעיף 76(5ב)(2) לחוק כנוסחו בסעיף 13 להצעת חוק זו. בסעיף קטן (ב), התיקון מחליף את הנוסח הקיים בנוסח חדש הדומה לזה שנקבע בסעיף 79(ב) (לייבוא רגיל) וגם כאן מוצע לבטל את הדרישה להגשת הצהרה חדשה במקרה שבו היבואן לא ייבא משלוח של המזון במשך תקופה של שנתיים לפחות, ולהותיר רק את המקרה הראשון של שינוי בפרט כמפורט בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א). וזה נוסחו של סעיף קטן (ב) שמוצע להחליפו: "(ב)  בהתקיים אחד מאלה, יגיש יבואן הצהרה חדשה לפי הוראות סעיף 79א: (1)  אחד מהפרטים כאמור בפסקאות (1) או (2) שבסעיף קטן (א) השתנה, למעט פרט לפי סעיף 76(4); השתנה פרט לפי סעיף 76(4), ימסור היבואן לרשם דיווח על השינוי בדרך האמורה בסעיף 175; (2)  היבואן לא ייבא משלוח של המזון המסוים שבהצהרה מזה שנתיים לפחות." סעיף 23 מוצע להרחיב את תחולת פסקה (3) בסעיף 83 לחוק, החלה כיום על יבואן במסלול האירופי, כך שגם יבואן שמייבא מזון במסלול האמריקאי יצטרך לציין בבקשה לתעודת שחרור שיש בידיו אישור קבלת הצהרה מאת יבואן נאות לעניין אותו מזון. סעיף 24 מוצע להרחיב את תחולת סעיף קטן (ב1) בסעיף 84 לחוק, העוסק בבקשה לתעודת שחרור למזון במסלול האירופי, כך שיחול גם על המסלול האמריקאי. סעיף 25 מוצע להרחיב את תחולת ההוראה הקבועה בסעיף 85 לחוק כך שתעודת שחרור למשלוח מזון במסלול האמריקאי תינתן באותה מהירות כמו במסלול רגיל ובמסלול האירופי - לא יאוחר מיום העבודה שלאחר  יום קבלת הבקשה, למעט במקרים מיוחדים (תקלות במערכת או צורך בבדיקה). סעיף 26 מוצע להרחיב את תחולת פסקה (1) שבסעיף 86(א) לחוק, כך שתתייחס גם למסלול האמריקאי. הפסקה קובעת שמשלוח ייבדק בתחנת הסגר אם הוא כולל מזון רגיש שאינו מזון המיובא במסלולים המיוחדים. התיקון נועד להבטיח כי מזון רגיש במסלול האמריקאי יזכה לאותו פטור מבדיקה בידי מפקח בתחנת הסגר כמו במסלול האירופי. סעיפים בהתאם לחלוקת הסמכויות החדשה במבנה 7 2, 28, הארגוני במשרד הבריאות ותיקון המונחים 0 3 ו–31 הרוחבי, מוצע להעביר למנהל המערך את סמכויות מנהל שירות המזון לפי סעיפים 88 (לעניין עיכוב מתן תעודת שחרור למזון האסור לייבוא מכוח דין אחר), 89 (לעניין אישור מתן תעודות למזון עם פגמים לא מהותיים שניתנים לתיקון), 91 (לעניין מתן תעודת שחרור למזון שאינו עומד בדרישות מסוימות הקבועות בסעיף, תוך מתן תנאים לשחרור) ו־92(1) (לעניין אישור תיקון פגמים לא מהותיים). מאחר שלפי סעיף 311ב לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 63 להצעת חוק זו, מנהל המערך מוסמך לאצול מסמכויותיו בהתאם להוראות הסעיף האמור, ההתייחסות ל"מי שהסמיכו לכך" בנוסח סעיפים אלה מייצרת כפילות מיותרת ומשום כך מוצע למחוק מילים אלה. סעיף 29 התיקון המוצע מרחיב את פסקאות (1) ו–(2) לסעיף 90 לחוק כך שיבואנים במסלול האמריקאי יוכלו גם הם להשלים דרישות התאמת סימון ומסמכים לאחר קבלת תעודת השחרור וטרם הוצאת המזון מהמחסן, בהתאם לסוג המזון (רגיל או רגיש) וזאת בדומה ליבואנים במסלול האירופי. סעיף 32 התיקון המוצע מרחיב את סעיף קטן (ב) בסעיף 94 לחוק כך שהוראות שמירת המסמכים המיוחדות החלות על המסלול האירופי (לפי סעיף 54א(ב)) יחולו גם על המסלול האמריקאי. סעיף 33 מוצע לתקן את סעיף 96 לחוק בשני עניינים עיקריים: האחד, פסקה (3) בסעיף קטן (א) עוסקת בפטור מבדיקות מעבדה ליבואנים של תוצרת חקלאית טרייה או מוצרים מסוימים המשווקים בתפזורת. מוצע להחיל את הפטור גם על יבוא במסלול האמריקאי, כך שיבואנים במסלול זה יוכלו להסתפק במפרט מהמשווק במקום בביצוע בדיקות מעבדה מלאות. התיקון השני מבקש להתאים את נוסח סעיף  קטן (ד1) לחלוקת הסמכויות במבנה הארגוני החדש במשרד הבריאות, כך שחובת יבואן לבצע בדיקות נוספות לגבי כל אחת מהאצוות שבמשלוח או בדיקות נוספות לעמידת המזון בדרישות החלות עליו לפי חקיקת המזון, תיעשה בהתאם להוראות שניתנו לפי פרק ד': הסדרת ייבוא מזון, על פי חלוקת הסמכויות העדכנית. סעיף 34 סעיף 102 לחוק עוסק במינוי וניהול רישום יבואני מזון וקובע בסעיף קטן (א) שמנהל שירות המזון ימנה רשם של יבואני מזון מבין עובדי שירות המזון. מוצע לקבוע כי רשם כאמור ייקבע מבין עובדי המערך ולא מבין עובדי שירות המזון, וזאת לנוכח המבנה הארגוני החדש במשרד הבריאות. סעיף 35 מוצע להחליף את סעיף 105 לחוק שכותרתו "הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור", בסעיף שעניינו הוראות מיוחדות לעניין יבוא לשטחי האזור, וזאת הן כדי לחדד את נוסח הסעיף וסדר הדברים בפועל, והן כדי לקבוע איסור מפורש על שימוש בתעודת יבואן לשטחי האזור לצורך יבוא במסלול האירופי והאמריקאי. חובות היבואן החלות על כל יבואן מזון המייבא מזון לישראל כוללות, בין השאר, החזקת מחסן, וזאת בהתאם לסעיף 104. עם זאת, בסעיף 105 לחוק כנוסחו כיום, יבואן פטור מחובת החזקת מחסן, אם המוצרים מיובאים לשטחי האזור ולא לישראל. פטור זה נובע מהעובדה שלא ניתן לבצע פעולות פיקוח על מחסנים הנמצאים בשטחי האזור, אשר אינם בפיקוח משרד הבריאות. בסעיף קטן (א) מוצע להסדיר את הליך הגשת הבקשה לרישום כיבואן לשטחי האזור, כבקשה נפרדת לפי סעיף 103 לחוק (שעניינו בקשה לרישום יבואן), שאליה יצרף התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד, ואז ייהנה מפטור מהוראות סעיפים 103(ב)(3) ו–104 לעניין מחסן. הוראות אלה כבר מוסדרות כיום בסעיף 105(א), ואולם הנוסח המוצע משקף באופן ברור יותר את הסדר הכרונולוגי של הגשת הבקשה והצרופות לה ומחדד את העובדה כי מדובר בתעודה נפרדת. בסעיף קטן (ב) מוצע להותיר את הכלל הקבוע כיום בסעיף 105(ב) רישה, ולפיו יצוין בתעודת רישום היבואן לשטחי האזור כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל. סעיף קטן (ג) המוצע קובע כי לא ניתן לייבא מזון לשטחי האזור במסלול האירופי או האמריקאי, וזאת במקום סעיף 115(ה) הקובע כיום איסור על יבואן לשטחי האזור להירשם כיבואן נאות (ואשר אותו מוצע למחוק כמפורט בדברי ההסבר לסעיף 38 להצעת חוק זו). הגבלה זו נדרשת מאחר שמשרד הבריאות אינו מפקח בדרכי השיווק ובמחסנים הנמצאים בשטחי הרשות, וזאת לעומת שיטת הפיקוח במסלול האירופי ובמסלול האמריקאי המתמקדת בפיקוח בדרכי השיווק תוך מתן הקלות בנקודות הכניסה לישראל. סעיף קטן (ד) המוצע קובע במפורש כי מדובר בתעודת רישום יבואן נפרדת, ולכן אין לראות בה כתעודה שניתן לייבא מכוחה מזון לישראל לפי סעיף 51 לחוק. על כן, מי שמייבא מזון לישראל מכוח תעודה זו מייבא מזון בלא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום, בניגוד להוראות סעיף 51 לחוק, כאשר הדבר מהווה כבר כיום עבירה פלילית לפי סעיף 256(ב)(22) לחוק והפרה לפי סעיף 262(19) לחוק. סעיף קטן (ה) המוצע מתייחס לשלב שחרור המזון בתחנת ההסגר ומתנה אותו בהצגת אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח המזון הקודם הועבר לאזור. האמור בסעיף קטן (ה) המוצע נכלל בסעיף 105(ב) סיפה לחוק כנוסחו כיום, והשינוי במיקום הסעיף נועד להבהיר כי מדובר בשלב השחרור שהוא השלב האחרון בהליך היבוא. וזה נוסחו של סעיף 105 שמוצע לבטלו: "הוראות מיוחדות לעניין בקשה לרישום יבואן המייבא לשטחי האזור 105.  (א)  יבואן שביקש לייבא מזון לשטחי האזור בלבד, פטור מהוראת סעיף 104 לעניין מחסן בתחומי האזור, ויצרף לבקשתו התחייבות לייבא לשטחי האזור בלבד. (ב)  בתעודת היבואן הרשום של יבואן כאמור  בסעיף קטן (א) יצוין כי חל עליו איסור לשווק מזון בישראל, והיבואן יידרש, כתנאי למתן תעודת שחרור, להציג אישור של הגורם המוסמך לאשר כי משלוח מזון קודם שייבא, אם היה כזה, הועבר לאזור. (ג)  יבואן רשום שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף זה, לא יוכל לייבא מכוחה מזון לשטח שאינו האזור." סעיף 36 מוצע לתקן את סעיף 114 לחוק הנוגע להגבלה, התליה, ביטול או סירוב לחדש רישום יבואן במרשם היבואנים, כך שהפרת התחייבויות במסלול האמריקאי החדש תהווה עילה להגבלה, התליה או ביטול רישום יבואן, בדומה להפרת התחייבויות במסלול האירופי. סעיף 37 התיקון מבצע כמה התאמות מבניות וענייניות לסעיף 115 לחוק העוסק ברישום יבואן נאות. ראשית, מבחינה מבנית, התיקון מעביר סמכויות ממנהל שירות המזון למנהל המערך, לעניין רישום יבואנים נאותים ולעניין ניהול המרשם ופרסומו באתר האינטרנט. בהתאם מוצעים התיקונים בסעיפים קטנים (א) ו–(ד). שנית, מוצע לתקן את סעיף קטן (א)(1) ולהוסיף דרישה מיוחדת למזון המיובא במסלול האמריקאי, שלפיה על תוכנית בקרת האיכות והבטיחות להבטיח גם כי בשל המזון אין חשש ולא עלול להתקיים חשש לשלומו או לבריאותו של אדם. תוספת זו מבטיחה שלמרות ההקלות במסלול האמריקאי, ובפרט הגדרת חקיקת המזון המצומצמת במסלול זה כפי שמוצע לקובעה בסעיף 54ב לחוק כנוסחו בסעיף 10 להצעת חוק זו, רמת בטיחות המזון תישמר גבוהה. נוסף על כך, התיקון מוסיף את המילה "אימות" לפעולות הנדרשות בתוכנית, מה שמחזק את דרישות הבקרה והוודאות. כמו כן מוצע לבטל את סעיף קטן (ה) הקיים שקובע כי "יבואן רשום" בסעיף זה הוא "למעט מי שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף 105, בלבד". לנוכח התיקון המוצע בסעיף 105(ג) כנוסחו בסעיף 35 להצעת חוק זו, הקובע כי לא ניתן לייבא מזון לשטחי האזור במסלול האירופי או האמריקאי, מתייתרת הקביעה בסעיף 115(ה) לחוק אשר התייחס ליבואן הרשום כיבואן נאות בלא קשר למסלול שבו הוא בוחר לייבא. וזה נוסחו של סעיף קטן (ה) שמוצע לבטלו: "(ה)  בסעיף זה, "יבואן רשום" - למעט מי שיש בידו תעודת יבואן רשום לפי סעיף 105, בלבד." סעיף 38 מוצע להוסיף שני סעיפים קטנים לסעיף 116 לחוק העוסק בסמכויות השר להתקין תקנות בעניין ייבוא מזון. סעיף קטן (3ב) המוצע מאפשר לשר להתקין תקנות בדבר המסמכים שיבואן צריך לצרף להצהרה במסלול האמריקאי, בדומה לסמכות הקיימת לגבי המסלול האירופי בסעיף קטן (3א). המסמכים יכולים להעיד על ייצור המזון בארצות הברית, על שיווקו שם או על עמידתו בדין האמריקאי החל על מזון המשווק בארצות הברית, בהתאם לדרישות שנקבעו בסעיף 79ד1. סעיף קטן (3ג) המוצע קובע סמכות חדשה לשר לאסור יבוא או שיווק של מזון במקרים של חשש לפגיעה בבריאות הציבור או כאשר קיימות נסיבות ייחודיות למדינת ישראל המגבירות את החשיפה לסיכון בריאותי. "נסיבות ייחודיות" כוללות מאפיינים גנטיים ייחודיים לאוכלוסייה בישראל, תנאים סביבתיים או אקלימיים ייחודיים המשפיעים על בטיחות המזון או על יציבותו, או דפוסי צריכה ושימוש מקומיים, והכול באופן המגביר את החשיפה לסיכון בריאותי. הסמכות מותנית בפנייה לוועדת החריגים לקבלת המלצה לפי הוראת סעיף 313א לחוק, מה שמבטיח בחינה מקצועית ואיזון מתאים בין שיקולי בריאות הציבור לבין חופש הסחר. סעיף 39 מוצע לתקן את סעיף 117 לחוק, העוסק בתנאים לייצור מזון המיועד לייצוא בלבד. מוצע לתקן את פסקה (3) להגדרה "יצרן המיישם מערכת בקרת איכות" על ידי התאמת ההפניה לרשימת התקנים הבין־לאומיים המקובלים שמפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט לפי סעיף 42(ב1)(2) לחוק. סעיף 40 סעיף 120 לחוק, שעניינו סמכות מנהל המזון או מי שהסמיכו לתת הוראה פרטנית ליצרן או למשווק לעניין מזון המיועד לייצוא בלבד. בהמשך להסמכת מנהל המערך הרוחבית וסמכותו לאצול את סמכויותיו לפי סעיף 311ב כנוסחו המוצע, מוצע להתאים את נוסח הסעיף. סעיף 41 מוצע להעביר את הסמכות לתת אישור מיוחד למשווק מהאזור להביא מזון רגיש לישראל, ממנהל שירות המזון למנהל המערך, ולנוכח סמכותו לאצול מסמכויותיו לפי סעיף 311ב כנוסחו המוצע בסעיף 63 להצעת חוק זו, המילים "או מי שהוא הסמיכו לכך" מייצרות כפילות מיותרת ומשום כך מוצע למוחקן. סעיף 42 סעיף 142(2) לחוק קובע איסור על הבאת מזון מהאזור לישראל אלא אם כן המזון התקבל מאדם בעל היתר תקף להוצאת המזון מאת הרשות המוסמכת באזור. מוצע לחדד את ההגבלה שבסעיף האמור ולקבוע, בסעיף 143(א), כי חל איסור להביא לישראל מזון שהגיע לאזור באמצעות יבוא לפי הוראות סעיף 105, דהיינו יובא מחוץ לארץ לשטחי האזור בלבד, בהסתמך על המסלול שהוסדר בסעיף 105 לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 35 להצעת חוק זו, תוך מתן ההקלות לעניין פטור ממחסן ודרישת ההתחייבות כי המזון המיובא יהיה לשטחי האזור בלבד ולא ישווק לישראל. סעיף 43 עניינו של סעיף 162 לחוק ב"היתר לשימוש ארגונים לחלוקת מזון במזון שחלף התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו". מוצע לצמצם את ההגבלות הקבועות בסעיף לעניין זה, כך שבמקום תחולת האיסור הקיים על מזון רגיש ועל מזון ייעודי, הוא יחול רק על מזון ייעודי, תוסף תזונה ועל מזון המסומן כמיועד לצריכה של תינוקות ופעוטות. מזון זה כולל תרכובות מזון לתינוקות ולפעוטות ומזונות משלימים לצריכה של תינוקות ופעוטות, דהיינו כל מזון או משקה (מלבד חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות) שניתנים לתינוק החל מגיל שבו החלב לבדו כבר אינו מספק את כל צרכיו התזונתיים (ככלל מזונות אלה ניתנים החל מגיל 6 חודשים ואילך). הטעם לתיקון המוצע בשיקולי בטיחות מוגברים לגבי אוכלוסיות רגישות - תינוקות ופעוטות זקוקים להגנה מיוחדת, ותוספי התזונה עלולים להיות בעלי השפעות בריאותיות משמעותיות כאשר נצרכים לאחר פקיעת התאריך המומלץ. סעיף 44 התיקון מבצע שינויים מבניים בסעיף 163 לחוק, העוסק בהוראות חירום לעוסקים במזון לשם מניעת סכנה ממזון מסוים, הכוללים את העברת הסמכות למתן הוראות ממנהל שירות המזון למנהל המערך, ועדכון כל ההפניות ל"הוראות המנהל" כך שיתייחסו למנהל המערך. סעיף 45 התיקון המוצע מבצע שינויים מבניים וענייניים בסעיף 164 לחוק העוסק באחריות יצרן, יבואן ומשווק לעניין מזון מזיק. מבחינה מבנית, התיקון מוחק את המילים "או מי שהוא הסמיכו לכך", שכן לפי הוראות סעיף 311ב לחוק כנוסחו בסעיף 63 להצעת חוק זו, מנהל המערך יהיה רשאי לאצול סמכות הנתונה לו לפי חוק זה לעובד המערך, לרבות סמכויותיו לפי סעיף 164. מבחינה עניינית, התיקון המוצע מרחיב את תחולת סעיף קטן (ז) למסלול האמריקאי החדש בכך שנוספה דרישה שיבואנים במסלול האמריקאי יתעדו תלונות בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות, בדומה ליבואנים במסלול האירופי, לפי הוראות סעיף 54א(ב)(4) לחוק. נוסף על כך, מוצע להוסיף את סעיף קטן (ט), הקובע שהסמכויות הנתונות למנהל המערך לפי סעיף קטן (ח) יחולו גם על מזון במסלול האמריקאי בכל מקרה שבו יש חשש לגורם רעיל או מזיק במזון, זאת כדי להבטיח כלים להתמודדות עם סיכונים שלא זוהו או הוגבלו מראש, תוך שמירה על בטיחות הציבור הישראלי. במקרה כאמור מנהל המערך יהיה רשאי לדרוש מעוסק במזון הוכחה שהמזון אינו מזיק או עלול להזיק לבריאותו של אדם; לא השתכנע מנהל המערך כי המזון אינו מזיק או עלול להזיק כאמור, יראו את המזון מאותו מועד כמזון מזיק לעניין חוק זה. סעיף 46 מוצעים תיקונים מבניים וענייניים בסעיף 165 העוסק בהודעה בדבר מסוכנות מזון. מבחינה מבנית, התיקון מוחק את המילים "או מי שהוא הסמיכו לכך", שכן לפי הוראות סעיף 311ב לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 63 להצעת חוק זו, מנהל המערך יהיה רשאי לאצול סמכות הנתונה לו לפי חוק זה לעובד המערך, לרבות סמכויותיו לפי סעיף 165 לחוק. מבחינה עניינית, התיקון מרחיב את תחולת פסקה (1) המאפשרת להורות על פרסום הודעה כאשר מזון אינו עומד בדרישות חקיקת המזון החלות עליו, גם למקרה שבו מזון במסלול האמריקאי אינו עומד בהוראות הדין האמריקאי החלות בארצות הברית כפי שהן חלות על מזון המשווק בה. סעיף 47 מוצע להרחיב את תחולת סעיף 166 לחוק העוסק בהוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, ובכלל זה הוראות לאיסוף המזון ולמניעת העברת מזון לגורם מפר, כך שיחולו גם על המסלול האמריקאי. הסעיף הקיים מאפשר למנהל שירות המזון או לרופא מחוזי לתת הוראות כאמור אם מצא כי המזון אינו עומד בדרישות חקיקת המזון החלות עליו או כאשר קיים חשש לבריאות הציבור או עלול להתקיים חשש כאמור. התיקון המוצע קובע כי הסמכויות האמורות יהיו בידי מנהל המערך או הרופא המחוזי גם במקרה שבו מזון המיובא במסלול האמריקאי אינו עומד בהוראות הדין האמריקאי החלות בארצות הברית כפי שהן חלות על מזון המשווק בארצות הברית. יודגש כי לפי הנוסח המוצע של סעיף 311ב לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 63 להצעת חוק זו, סמכות זו של מנהל המערך אינה ניתנת לאצילה. סעיף 48 סעיף 167 לחוק מאפשר למנהל שירות המזון ולרופא הממשלתי לפסול מזון המיועד למכירה, לצוות על השמדתו או על מניעת השימוש בו אם מצאו כי הוא עלול להזיק לבריאות אדם או שאינו ראוי למאכל אדם. סמכויות אלה אינן ניתנות לאצילה, למעט הסמכות הקבועה בסעיף 167(ד). התיקון המוצע מתאים את הנוסח לשינוי המבני במשרד הבריאות עם הקמת מערך מזון ותמרוקים, כך שהסמכויות האמורות יוקנו למנהל המערך במקום למנהל שירות המזון, תוך שמירת האפשרות לאצול את הסמכות רק לעניין סעיף קטן (ד), הכול כפי שמוצע להסדיר בסעיף 311ב לחוק כנוסחו בסעיף 63 להצעת חוק זו, לעניין סמכויות מנהל המערך. סעיף 49 סעיף 168 לחוק מאפשר למנהל שירות המזון לבצע בירור של אירוע בריאותי חמור ולקבוע את מועד סיום תקופת ההתליה בהתבסס על תוצאות הבירור. התיקון המוצע מעביר את הסמכות למנהל המערך, אשר יהיה רשאי להסמיך עובד אחר מהמערך, בהתאם להסדרה הכוללת של אצילת סמכויותיו בחוק לפי סעיף 311ב כנוסחו המוצע בסעיף 63 להצעת חוק זו. סעיף 50 התיקון המוצע בסעיף 170 לחוק העוסק בהכרה במעבדה לבדיקת מזון, כולל כמה תיקונים טכניים ומהותיים. בסעיף קטן (א) מוצעים שני תיקונים. הראשון הוא תיקון טכני של התואר מ"מנהל חטיבת בריאות הציבור" ל"ראש חטיבת בריאות הציבור", בהתאם לכינוי התארים במשרד הבריאות. השני הוא תיקון טרמינולוגי - במקום "מעבדה מוסמכת" יבוא "מעבדה מוכרת", לצורך אחידות עם שאר הוראות החוק ועם ההגדרה המתוקנת למונח זה בסעיף 2 לחוק כנוסחו המוצע בסעיף 1 להצעת חוק זו. בסעיף קטן (ג) מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות לא רק לגבי הציוד והטכנולוגיות הנדרשים במעבדה מוכרת, אלא גם לגבי התשתיות הנדרשות לתפקודה התקין. סעיף 51 התיקון המוצע בסעיף 172 לחוק העוסק בחובת דיווח של מעבדה מוכרת על תוצאה חריגה, כולל שני תיקונים המתאימים את הסעיף למבנה הארגוני החדש ולכינויי התארים במשרד הבריאות. בסעיף קטן (ג) מוצע להחליף את "מנהל שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות" ב"ראש חטיבת בריאות הציבור במשרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך". שינוי זה תואם לתיקון הטכני המוצע לסעיף 170(א) לחוק בהתאם לכינויי התארים במשרד הבריאות, ומוסיף את האפשרות להסמכת אחרים על ידי ראש שירותי בריאות הציבור, בהתאמה. כך, ראש חטיבת בריאות הציבור יהיה מוסמך גם לבטל הכרה במעבדה מוכרת אם מצא שלא קיימה את חובת…