הצעת חוק הנצחה לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, התשפ"ו-2025

כללי ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) הותקפה מדינת ישראל במתקפת פתע רצחנית, רחבת היקף וחסרת תקדים על ידי ארגון הטרור חמאס ועוזריו. מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס המיטה אסון כבד על מדינת ישראל בכלל ועל חבל התקומה ותושביו בפרט. בשעות הבוקר המוקדמות חדרו מרצועת עזה אלפי מחבלים חמושים לשטח המדינה, ליישובים, לבסיסים צבאיים, למסיבות ולבתי מגורים, ביצעו מעשי טבח, רצח, אונס, חטיפה ושריפה, תוך ירי מסיבי. במהלך האירועים נרצחו למעלה מ־200,1 אזרחים וחיילים, מאות רבים נפצעו, מאות נחטפו, יישובים שלמים הותקפו ונהרסו, ורבים נאלצו לשהות תחת מצור והתקפה. לצד רגעי הכאב והאובדן, אירעו ביום זה גם סיפורי גבורה ותושייה יוצאי דופן. אירועי הגבורה של לוחמים, אנשי כוחות הביטחון, תושבים ומתנדבים מכל רחבי הארץ, מבטאים גבורה ואומץ וממחישים את עוצמת הרוח הישראלית וחוסנה. חוק זה מבוסס על התפיסה שלפיה שימור הזיכרון, התיעוד ופיתוח המורשת מהותיים לשיקום היישובים ולפיתוחם, והם בעלי משקל רב בשיקומה של החברה הישראלית. ההנצחה והזיכרון תורמים לחיזוק החוסן האישי, הקהילתי, האזורי והלאומי, וכן לחיזוק הסולידריות והלכידות הלאומית והבין–לאומית, בכך שהם יוצרים קשר משמעותי בין העבר לעתיד, מחברים את האזרחים לסיפור הלאומי המשותף ומאפשרים לבני משפחות שכולות למצוא קהילה תומכת. באמצעות הנצחה וזיכרון, החברה מחזקת את תחושת האחדות סביב אירועים מכוננים ומורשת משותפת, ומספקת תמיכה למי שנפגעו, מה שמגביר את תחושת הלכידות החברתית. תהליכי ההנצחה מאפשרים להנחיל את המורשת מדור לדור, ובכך להבטיח שהזיכרון של מי שנפלו ומסרו את חייהם לא יישכח, וימשיך לשמש כמצפן כדי שהסיפור ההיסטורי והערכי יימשך. על כן דרושה תוכנית רחבה וארוכת טווח לתיעוד אירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת ומלחמת חרבות ברזל והנצחתם במסגרת לאומית. בהצעת חוק זו מוצע להקים רשות זיכרון הנצחה ומורשת לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת (להלן - הרשות) שתפעל בין השאר לאיסוף עדויות וחומרים, שימור, מחקר, גיבוש תכנים חינוכיים ופעולות ערכיות ותרבויות, הקמת אתר זיכרון מרכזי בחבל תקומה ואתרי זיכרון משניים ברחבי החבל אם תחליט כאמור, קידום מודעות אירועים אלה בארץ ובעולם, הנחלת המורשת באופן דיגיטלי ומוחשי בארץ ובעולם. כל זאת כדי לחזק את חוסנה של החברה הישראלית. הצעת החוק כוללת שלושה יסודות מרכזיים: (1)  קביעת יום זיכרון ממלכתי - מוצע לקבוע את יום כ"ד בתשרי (או ביום הראשון שלאחריו אם הוא יחול בשבת), לציון אירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת. ביום זה יתקיימו טקסי זיכרון ממלכתיים, מערכות החינוך והצבא יציינו את האירוע והתכנים בתקשורת יביאו את סיפורם של הנופלים, הגיבורים, החטופים, השבים והשורדים; (2)  הקמת רשות הזיכרון לאומית - מוצע להקים תאגיד ציבורי אשר יפעל מתוך ראייה ממלכתית מאחדת, מקצועית ומקיפה לביצוע פעולות ההנצחה ושימור הזיכרון הלאומי. הרשות תפעל לתיעוד ושימור אירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת, ותקדם פעולות חינוך ותרבות, בין השאר באמצעות שיתופי פעולה עם מוסדות בארץ ובעולם והכל במטרה לחזק את החוסן החברתי והלכידות של החברה הישראלית; (3)  הקמת אתר הנצחה ומוזיאון באזור הנגב המערבי שהיה מוקד לפגיעה ולגבורה. סעיף 1 מוצע לקבוע את מטרות החוק, שהן הנצחת זכרם של הנרצחים, הנלחמים, הנפגעים בגופם ובנפשם והחטופים בשבעה באוקטובר - שמיני עצרת, לצד חיזוק המורשת והערכים שהתגלו במהלך האירועים ובמהלך הלחימה שהתרחשה בעקבותיה בימים הסמוכים, הגבורה האזרחית, רוח ההתנדבות, הערבות ההדדית והתקומה הלאומית. החוק שואף לעגן את הזיכרון של אותם מאורעות בלתי נסבלים וההתמודדות והתקומה מהם כחלק מן הזהות הלאומית ולקבוע מנגנונים ממלכתיים לשימורם והנחלתם לעתיד. הסעיף מפרט ארבע קבוצות שבהנצחתם ובמורשתם הוא עוסק, כדי להבטיח הכרה הולמת לקבוצות האוכלוסייה המרכזיות שהיו במוקד אירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת. הסעיף מבקש להבהיר מה הם הערכים והחזון הלאומי שלאורם יש לקיים את הוראות החוק. מטרת ההנצחה היא להוקיר את זכר הנופלים והשורדים, להבטיח שמורשתם האישית והלאומית תישמר ולבסס תשתית מוסרית וחינוכית שתעביר את סיפוריהם לדורות הבאים. סעיף 2 סעיף זה כולל את ההגדרות המרכזיות הנדרשות; להבנת החוק ויישומו. המונחים המוגדרים מתייחסים לאירועי השבעה באוקטובר, למרחבי הפעולה של הרשות ובפרט בנגב המערבי, למוסדות ציבוריים רלוונטיים שהחוק יקים (לדוגמת הארכיון והמוזיאון) ומבנים מוסדיים נוספים שהחוק מקים. ההגדרות בחוק זה מבוססות על הגדרות דומות בחוקי מדינת ישראל ועוזרות בכך להבטיח אחידות משפטית ופרשנית. כך בין השאר מוצע להגדיר את המונחים האלה: "אירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת" - האירועים שבמוקד ההנצחה והם המתקפה רחבת ההיקף מצד ארגון טרור על יישובים אזרחיים ובסיסים צבאיים, שכללה חדירה לשטחה של מדינת ישראל, פגיעה ישירה בעורף האזרחי, רצח המוני משולח רסן וכן הלחימה שהתרחשה בעקבותיה בנגב המערבי בימים הסמוכים למתקפה אך לא בקשר למלחמת חרבות ברזל בכללותה, שהיא מערכה ארוכה קשה וכואבת. ההגדרה מדגישה את ממדי האירוע וייחודיותו; "השר הממונה" - מבהיר כי ביצוע החוק יוטל על ראש הממשלה; "רשות הנצחה, זיכרון ומורשת" - ההגדרה מבוססת על הצורך שהחוק מעניק להקים גוף ממלכתי שיהיה אחראי על תיעוד, תיאום והובלת פעולות הנצחה, כפי שיפורט בהמשך החוק. סעיף 3 מוצע לקבוע את יום כ"ד בתשרי כיום הזיכרון הממלכתי לציון אירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת. בשל הקושי שבקיום הטקס הממלכתי ביום שבו אירעו האירועים שהוא יום שמחת תורה החל בכ"ב בתשרי, נקבע כי יום הזיכרון יידחה ביומיים ליום כ"ד בתשרי. ביום זה, בהתאם למוצע בחוק, יתקיימו טקסים ממלכתיים, הדגל יורד לחצי התורן במוסדות המדינה וייערך דיון מיוחד בכנסת. הבחירה ביום כ"ד בתשרי, יומיים לאחר התאריך העברי מאזנת בין הסמיכות ליום קרות האירועים לבין מניעת חפיפה עם חג שמחת תורה. מטרת הסעיף להבטיח שיום זה ייזכר ויצוין כחלק מהזיכרון הלאומי המשותף, ברוח חוקים דומים שקובעים ימי זיכרון ממלכתיים. סעיפים מוצע להקים רשות הנצחה, זיכרון ומורשת 4 ו־5 לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת כתאגיד סטטוטורי הכפוף למבקר המדינה ואשר יהיה מופקד על פעולות, התיעוד, החינוך וההנצחה. הרשות תפעל ברוח ממלכתית-מאוחדת בהתאם למטרות והגדרות החוק ותהיה אמונה על איסוף עדויות, הפקת תכנים, חינוך והסברה. הרשות תהיה אחראית גם להקמה, תחזוקה והפעלה של אתר הנצחה לאומי מרכזי במרחב הנגב המערבי. באשר לאתרי הנצחה וזיכרון משניים סעיף זה מבקש להבהיר כי אם תחליט הרשות ותקבל את אישור המועצה כאמור בחוק לשם הקמת אתרים כאמור, תוכל לעשות כן במרחב הציבורי בנגב המערבי. המרחב הציבורי בנגב המערבי מוגדר כשטח מחוץ לשטחי היישובים לרבות שטחים צמודים ליישובים בנגב המערבי שהוחכרו להם מאת רשות מקרקעי ישראל. הבהרה זו המגבילה את השטחים שבהם תוכל הרשות להקים אתרי הנצחה משניים משרתת שני היבטים: האחד - להגביל את סמכותה של הרשות להקים אתרי הנצחה משניים לתחומי הנגב המערבי בלבד, השני - להבהיר כי למרות שמדובר בתחומי הנגב המערבי, הרשות תוכל להקים אתרי הנצחה מחוץ ליישובים כך שההנצחה התוך יישובית תהיה בתחום שליטתם של היישובים ותיעשה על ידם באופן שימצאו לנכון. כמו כן תעסוק הרשות בשיתופי פעולה עם גופים ציבוריים ופעולות נוספות שתכליתן שימור המורשת, הגבורה והערבות ההדדית שהופגנו באירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת. סעיף 6 מוצע לקבוע כי לרשות תהיה מועצה בת 10 חברים שימנה השר וכי הרכבה יכלול מגוון רחב של נציגים אשר יביאו לידי ביטוי היבטים שונים הרלוונטיים לעבודת הרשות וביניהם נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, נציגי ציבור שונים מאוכלוסיית הנגב המערבי ונציגי ציבור רלוונטיים וכן נציג ציבור נוסף אשר ייצג את אינטרס הציבור הכללי בעבודת המועצה. יובהר כי לעניין עובד מועצה מקרב המועצות האזוריות אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון יובהר שבכל סבב כהונה ממונה עובד אחד ממועצה אחת בהתאם להמלצת ראש המועצה, לפי סדר הופעת המועצות בסעיף. המועצה תקבע את המדיניות הכללית וקווי הפעולה המרכזיים של הרשות, תאשר את תוכניות העבודה ותקציב הרשות ותגישו לאישור השר. סעיפים מוצע לקבוע כי תקופת כהונתו של חבר המועצה 7 עד 9 תעמוד על 5 שנים והשר יהיה רשאי להאריכה בתקופה אחת נוספת. כמו כן נקבעו סייגים למינוי, מקרים שבהם פוקעת כהונתו של חבר מועצה והדרך שבה רשאי ראש הממשלה להעביר חבר מועצה מכהונתו. סעיף 10 מוצע לקבוע כי תפקידי המועצה יהיו לקבוע את המדיניות הכללית של הרשות ולהתוות את קווי הפעולה המרכזיים שלה, לאשר את התקציב השנתי של הרשות ולהגישו לאישור השר, לאשר את הדוח השנתי שהגיש לה מנהל הרשות לפי סעיף 22(4) ולהגישו לשר לא יאוחר מיום 31 במרץ בכל שנה וכן לפקח על ביצוע מדיניותה, קווי פעולתה ותקציבה, של הרשות, ובכלל זה לקבל ממנה דוחות על פעילות הרשות. סעיף 11 מוצע לקבוע כי לעניין החלטות שיש להן השפעה משמעותית על פעילות ההנצחה ועבודת הרשות ובהם קביעת המתווה להקמת אתר הנצחה וזיכרון לאומי, להקמת אתרי הנצחה וזיכרון נוספים במרחב הציבורי וכן הקמת ארכיון ציבורי, יידרש אישור המועצה. הצורך באישור המועצה לעניין החלטת הרשות על מתווה להקמת אתר ההנצחה הלאומי נובע מהתפיסה כי מיקומו ואופיו של אתר ההנצחה הלאומי הוא אירוע משמעותי בתהליך ההנצחה הלאומית ומשכך ראוי כי נושא זה יועלה לדיון במועצת הרשות, שם יוכל להתקיים הדיון הציבורי הנדרש לשם הקמת אתר שאליו יוכלו להתחבר כלל הזרמים והגישות הקיימים בישראל. לעניין ההחלטה באשר להקמת אתרי הנצחה משניים בעוטף ומיקומם - הצורך להביא את האמור לדיון במועצת הרשות נובע מתוך תפיסה שלפיה יש לפעול בעניין זה בצורה ממלכתית ואחראית, הצופה פני עתיד. הדיון והחלטת המועצה בנדון נועדו להביא לידי ביטוי ולאזן בין קשת רחבה של תפיסות, כאשר בקצה האחד נמצאים מגוון רחב של קבוצות ופרטים המעוניינים להנציח את יקיריהם באתרי הנצחה משניים שיוקמו במקום שבו אירע אסונם ומהצד השני התפיסה שלפיה יש לאפשר לחבל התקומה והנגב המערבי לחזור ולתפקד כמקום מגורים, ולהתפתח כחבל ארץ שוקק חיים אשר מורשתו ההיסטורית חברתית וצביונו התרבותי חורג הרבה מעבר לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת. הקמת ארכיון ציבורי - נקבע כי פעולות השימור של עדויות ומסמכים הרשות תבצע בסטנדרט של ארכיון ציבורי כמשמעותו בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955. עם זאת לנוכח עלויות ההקמה התחזוקה והתפעול הגבוהות של ארכיון ציבורי קובע החוק ברירת מחדל שלפיה לשם ביצוע משימה זו על רשות ההנצחה לקנות שירותי ארכיון מארכיון ציבורי או ארכיון מדינה. עם זאת, אם הרשות תיווכח כי הקמת ארכיון ציבורי משל עצמה היא אפשרות יעילה יותר מקניית שירותים מארכיון ציבורי היא תוכל לפנות למועצת הרשות לטובת אישור הקמת ארכיון ציבורי כאמור. סעיף 12 מוצע לקבוע כי סמכות שלא הוקנתה לפי החוק המוצע לגוף אחר ברשות, תהיה נתונה למועצה. מטרת סעיף זה לאפשר גמישות תפקודית ולמנוע לקויות שיחייבו תיקוני חקיקה תכופים בכל מקרה שבו יידרש טיפול בתחום שלא הוגדר מראש בחוק זה. חשוב להדגיש כי קביעת סמכות זו עולה בקנה אחד עם עקרונות ממשל תקין ומבטיחה כי המועצה תוכל למלא את תפקידיה בצורה רציפה, יעילה ושלמה ואף תסייע להתמודד עם נסיבות עתידיות שלא נצפו בעת חקיקת חוק זה. סעיף 13 מוצע לקבוע את סדרי עבודתה של הרשות וכן להסמיך אותה לקבוע את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה אם לא נקבעו לפי חוק זה. בסעיף זה מוצע לקבוע כי המועצה תתכנס לפחות פעמיים בשנה והכול בהתאם לצורכי הרשות. קביעת המינימום של לפחות שתי התכנסויות לא מבקשת להעיד על הכמות האופטימלית של התכנסויות שנתיות בשנות חייה הראשונות של הרשות, אלא נקבע מתוך תפיסה שלפיה בשנים הראשונות לעבודת הרשות והמועצה תתכנס המועצה כעניין שבשגרה יותר מפעמיים בשנה לטובת קבלת החלטות מושכלות בסוגיות הליבה של עבודת הרשות ותפיסת ההנצחה הלאומית. המינימום של שתי ישיבות שנתיות נועד לשרת את התקופה שתחל בעוד מספר שנים לאחר שהרשות תתבסס בשגרת עבודתה. בהתאם למוצע בסעיף זה ליושב ראש המועצה ובהיעדרו - לממלא מקומו, הסמכות והחובה לזמן את ישיבות המועצה לקבוע את מועדיהן, מיקומן, סדר יומן ולנהלן. כדי לאפשר לחברי המועצה השונים להעלות נושאים לדיון, להשפיע על עבודתה וסדר יומה של המועצה ובכך על התנהלות הרשות, מוצע לתת לכל חבר מועצה את הזכות לחבור לחבר מועצה ולהגיש עד פעמיים בשנה דרישה מנומקת בכתב ליושב ראש המועצה לשם כינוס ישיבה מיוחדת. ישיבה כאמור תכונס בתוך 14 ימים. כאמור כדי לאזן את הזכות האמורה למול סמכות היושב ראש לנהל את עבודת המועצה מוצע לקבוע כי כל חבר מועצה יוכל להיות חלק מבקשה כאמור עד פעמיים בשנה. עוד מוצע בסעיף זה לקבוע את הקוורום המינימלי הנדרש לקבלת החלטות בידי המועצה שיכלול נציג אחד לפחות מבין נציגי הממשלה וחבר אחד לפחות מבין שאר הגופים. סעיף 14 מוצע לקבוע כי קיומה של המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. כמו כן מוצע לקבוע כי לטובת קבלת החלטות הנדרשות בדחיפות למניעת נזק של ממש, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות כאמור, כאלה שאופיין ועלות ביצוען תואמים את המסגרת התקציבית הנתונה לרשות בעת קבלתן, ואין בכוחן להשפיע או לחייב את הרשות לתקופה של מעל שלושה חודשים וכן החלטה שעניינה אישור דוחות כספיים לפי סעיף 28א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985, יהיה ניתן להסתפק באיוש מינימלי של שלושה חברי המועצה ובלבד שאחד מהם הוא חבר מבין החברים המפורטים בסעיף 6(א)(1) עד (3) או (ב) וחבר מבין החברים המפורטים בסעיף 6(א)(4) עד (9). הסדר זה נועד להשלים את ההסדר הקיים בסעיף 22(ד) בחוק יסודות התקציב המאפשר לתאגידים לפעול גם בהעדר תקציב מאושר - בהתנהלות יומיומית קצרת מועד על בסיס סכום השווה לחלק השנים עשר מן התקציב השנתי שאושר לשנת הכספים הקודמת, וזאת לגבי אותם סעיפים שפורטו בתקציב הקודם, אך לא עם אירועים בלתי מתוכננים או כאלה הדורשים פעולה החורגת מהמודל האמור. מטרת הסעיף היא למזער את הסיכוי שהיבטים דחופים וחשובים של פעילות הרשות לא יתבצעו בצורה שתפגע ברשות, במקרה שבו לתקופת זמן מסוימת לא תהיה למועצה את המניין החוקי הרגיל להתכנסותה. סעיף 15 מוצע לקבוע הוראות לגבי הוצאות וגמול של חברי המועצה ולפיהן חבר מועצה לא יקבל שכר בעד שירותיו אבל יהיה זכאי לקבל מהרשות החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה בהתאם לקבוע בחוזר הממונה על השכר, לרבות לעניין סוג הישיבה ומספר הישיבות המרבי ובלבד שאינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור ממקור אחר. סעיף 16 מוצע לקבוע כי על חברי המועצה יחולו הוראת הדין החלות על נושאי משרה בגופים ציבוריים והכול בשביל להבטיח טוהר מידות, נאמנות לתפקיד ואי–תלות של מי מחברי המועצה. זאת מתוך הבנה כי חברי המועצה, גם אם אינם עובדי מדינה, ממלאים תפקיד ציבורי משמעותי ולאומי ועל כן יוחלו עליהם אותן חובות ואותו סטנדרט אתי וחוקי שחל על בעל משרה ציבורי שהוא עובד מדינה. סעיף 17 מוצע לקבוע את כללי ניגוד העניינים שיחולו על חברי המועצה בתפקידים. 11 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421. בסעיף נקבע כי אין למנות לחבר מועצה מי שעשוי להימצא באופן תדיר בניגוד עניינים, וכי חבר מועצה לא יוכל לטפל בנושאים אשר יהיה בהם להעמידו בניגוד עניינים וכי מוטלת עליו חובה לדווח ליושב ראש המועצה אם סבר כי הוא עלול להימצא בניגוד עניינים. סעיף 18 מוצע להסמיך את יושב ראש המועצה, לאחר שהתקבלה החלטת מועצה בנדון, להקים למועצה ועדות משנה מייעצות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ובלבד שיושב ראש כל ועדה יהיה חבר המועצה. עוד קובע הסעיף כי נדרשה המועצה לדון בעניין בעל השפעה מהותית על מרחב ציבורי מסוים, ובאותה העת לא כיהן בין חברי המועצה נציג המועצה האזורית שבתחומה נמצא המרחב הציבורי אשר עתיד להיות מושפע מההחלטה, ימנה יושב ראש המועצה ועדת משנה מייעצת לאותו עניין, שתכלול בהרכבה נציג כאמור. סעיף 19 מוצע לקבוע כי תקציבה של הרשות ימומן מתקציב המדינה. הסדר זה בראש ובראשונה נועד להבטיח שהמדינה תישא באחריות הציבורית והלאומית למימון פעולות הנצחה, תיעוד וחינוך ותשקף את המחויבות הממלכתית להנצחת אירועי כ"ב בתשרי. לצד האמור הסעיף מאפשר לרשות להגדיל את תקציבה באמצעות הכנסות עצמיות, עיזבונות, תרומות ומענקים. סעיף 20 מוצע לקבוע כי אם המועצה החליטה שיינתנו תמיכות לפי חוק זה, מתן התמיכות ייעשה על ידי הרשות, לפי מבחנים לתמיכה שתקבע המועצה. כמו כן, תמיכה במוסדות ציבור, כהגדרתם בסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תיעשה לפי הוראות הסעיף האמור, ולעניין תמיכה בגופים שאינם מוסדות ציבור - יחולו הוראות הסעיף בשינויים המחויבים. סעיפים בסעיפים אלה נקבעו הוראות למינוי מנהל 21 עד 23 הרשות, אופן בחירתו, תפקידיו וסמכויותיו. על פי המודל המוצע בסעיפים אלה המועצה תמנה את מנהל הרשות, באישורו של ראש הממשלה לתקופה קצובה של חמש שנים, עם אפשרות להארכה אחת, שתבטיח את עצמאותו, הן הניהולית והן התפקודית של המועצה בבחירת מנהל מקצועי לרשות וגם תסייע לשמר פיקוח ציבורי במקביל לדרישת אישור ראש הממשלה. סעיף 24 לנוכח השתתפותה של המדינה בתקציבה של הרשות ושל המועצה, מוצע לקבוע הוראה בדבר מינוי מבקר פנימי לרשות, שאותו תמנה המועצה, אשר יוכל להטיב את הפיקוח של המועצה והמנהל על פעילות הרשות. סעיף 25 הסעיף קובע כי את המסמכים שאספה הרשות לשם ביצוע תפקידה כאמור בסעיף 4(2) לחוק היא רשאית לשמור באמצעות גנזך המדינה, ארכיון ציבורי קיים, ארכיון ציבורי שתקים אם תחליט על כך באישור המועצה כאמור בסעיף 11. עוד מוצע לקבוע כי לבקשת התאגיד הגנז יעביר לארכיון כאמור לעיל העתקים גלויים של חומר ארכיוני הנוגע לאירועי השבעה באוקטובר - שמיני עצרת אשר מופקד בגנזך. סעיף 26 בהלימה להוראות סעיף 8(ד) לחוק המוזיאונים, התשמ"ג-1983 ובדומה להסדר הקיים באשר למוזיאון בית העצמאות אשר הוקם בחוק בית העצמאות, התשס"ט-2009, מוצע לקבוע כי הוראות חוק המוזיאונים לא יחולו לגבי מוזיאון אשר יהיה חלק מאתר ההנצחה הלאומי, כך שמוזיאון זה יוכל להיקרא מוזיאון גם בהעדר הכרה לפי סעיף 2 לחוק המוזיאונים. 16 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120. סעיף 27 מוצע לקבוע כי המדינה תעמיד לרשותה של הרשות את המקרקעין הדרושים לפעילותה ובכלל זה להקמת אתר ההנצחה הלאומי. עם זאת יובהר כי המקרקעין יישארו בבעלות המדינה. סעיף 28 מוצע לקבוע הוראות לעניין יכולתה של הרשות למכור ולמשכן נכסים שברשותה וכן באשר לנטילת הלוואות על ידה. כך, הרשות לא תהיה רשאית למכור או להעביר בדרך אחרת נכס שבבעלותה, למעט נכסים שפרטים לגביהם, לרבות סוגם ושוויים נקבעו בתקנות, אלא באישור השר ושר האוצר. כמו כן, השר, באישור שר האוצר יקבעו בתקנות סכום שמעליו לא תוכל ליטול הרשות הלוואה, אלא באישורם. סעיף 29 סעיף זה מבהיר כי הרשות תהיה פטורה מתשלום מס, אם הדבר נוגע לפעילותה לפי חוק זה. הפטור נועד לאפשר לרשות למצות את משאביה הציבוריים למטרות הייעודיות שלה שנקבעו בחוק זה - הנצחה, תיעוד, חינוך ומחקר. סעיף 30 מוצע להסמיך את השר שיהיה הממונה על ביצוע הוראות חוק זה, וכי הוא יהיה רשאי, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת להתקין תקנות לשם יישומו. סמכות זו תאפשר גמישות נורמטיבית במימוש הוראות החוק ויכולת קריטית להתאים את יישומו לשינויים בצרכים הציבוריים הדינמיים, תוך שמירה על החוק ותכליתו. סעיף 31 מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה עד להקמה של הרשות ולמינוייה של המועצה, משרד ראש הממשלה ירכז את פעולות הזיכרון, התיעוד וההנצחה בהתאם למטרות חוק זה. זאת כדי להבטיח רציפות תפקודית. עוד קובע הסעיף כי הפעולות האמורות ייעשו בהתייעצות עם משרדי הממשלה הנוגעים לעניין ויתואמו עם הרשויות המקומיות בנגב המערבי שבהן עתידות להתבצע הפעולות האמורות. עוד מוצע לקבוע כי בתקופה שעד להתקנת תקנות לעניין נטילת הלוואי כאמור בסעיף 28(ג), הרשות תהיה רשאית ליטול הלוואות באישור השר ושר האוצר. סעיפים מוצע לקבוע כי מועד כניסתו לתוקף של חוק 2 3 ו־33 זה יהיה שישה חודשים מיום פרסומו וכי עד מועד זה ימונו חברי המועצה ויושב ראשה. עוד מוצע להבהיר כי מינוי ראשון לפי סעיף 6(א)(4), שהוא סעיף מינוי חבר מקרב ההתיישבות העירונית בנגב המערבי לוועדה, יהיה לראשונה בידי ראש העיר שדרות.