חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו-2025

סעיף 1 סעיף 2 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955 (להלן - חוק הגנת ילדים או החוק), מסדיר את אופן העדת ילדים שטרם מלאו להם 14 שנים, וקובע הוראות שנועדו להתאים את מתן העדות לגילו ולמצבו הנפשי של הילד. כך, למשל, ניתן להעיד את הילד שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו באמצעות מערכת טלוויזיה במעגל סגור, שלא על דוכן העדות או בלשכת השופט ועוד. בשנת 2019 פורסם דוח "הוועדה הבין־משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי", בראשות שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דבורה ברלינר (להלן - דוח ועדת ברלינר). הוועדה בחנה את הטיפול בנפגעי עבירות מין על ידי גורמי האכיפה ובמסגרת ההליך השיפוטי. לאחר בחינה זו, המליצה הוועדה, בין השאר, על תיקון חוק הגנת ילדים, כך שחוקר ילדים יהיה רשאי לקבוע תנאים לעדות בבית המשפט לפי הרשימה הקבועה בסעיף 2(ד) לחוק גם לגבי קטין שמתקיימים בו כל אלה: הוא נפגע עבירה או עד לה, הוא נחקר בידי חוקר ילדים בטרם מלאו לו 14 שנים ובעת מתן העדות בבית המשפט מלאו לו 14 שנים אך טרם מלאו לו 15 שנים (ראו בעמוד 159 לדוח ועדת ברלינר). במסגרת סעיף 1 להצעת חוק זו, מוצע ליישם את מסקנות דוח ועדת ברלינר ולקבוע כי חוקר ילדים יהיה רשאי לקבוע תנאי העדה גם לגבי קטינים כאמור לעיל. לפיכך מוצע להחיל על קטינים אלה את ההוראות בחוק המתייחסות לתנאי ההעדה בלבד, שכן קטין כאמור חייב להעיד בבית המשפט בכל מקרה. מכאן שהוראות החוק הנוגעות לרשות חוקר הילדים להעיד את הילד, ובכלל זה סעיף 2(א) לחוק וההוראות המפנות אליו - אינן חלות. יובהר כי ההוראות האמורות בסעיף מוצע זה יחולו בשינויים המחויבים, כלומר יש להחליף את המונח "ילד" במונח "קטין", וכן יש להשמיט את ההפניות לסעיף 2(א) לחוק אשר אינו חל על אותם קטינים כאמור לעיל. בהתאם לכך, הסעיפים שמוצע להחיל על אותם קטינים כאמור, שנחקרו לפני שמלאו להם 14 שנים ובעת מתן העדות מלאו להם 14 שנים וטרם מלאו להם 15 שנים, הם אלה: 1.  סעיף 2(ב) לחוק, הקובע מי רשאי להיות נוכח בעת מתן העדות; 2.  סעיף 2(ג) לחוק, הקובע כי בית המשפט רשאי, ביוזמתו או לבקשת חוקר הילדים, לצוות על הפסקת גבייתה של עדות אם הוא סבור, לאחר ששמע את חוקר הילדים, שהמשך ההעדה עלול לגרום נזק נפשי לילד. עם זאת, לגבי קבלת הודעה כאמור בסעיף 2(א) מוצע כי הגנה זו לא תחול על אותו קטין כאמור; 3.  סעיף 2(ד) לחוק, המסמיך את חוקר הילדים לקבוע כי הילד יעיד באחת הדרכים המנויות בו; 4.  סעיף 2(ה) לחוק, הקובע שלאחר תחילת עדותו של ילד, רשאי בית המשפט לקבוע תנאים, התאמות והוראות כמפורט בסעיף האמור; 5.  סעיף 2(ו) לחוק, הקובע כי לילד תינתן זכות להביע עמדה על תנאי ההעדה; 6.  סעיף 2(ח) לחוק, הקובע כי בית המשפט רשאי להורות לחוקר ילדים בכיר על בחינה מחודשת של החלטת חוקר הילדים מנימוקים מיוחדים שיירשמו. יובהר כי סעיף זה יחול לעניין בחינת תנאי ההעדה ולא לעניין הרשות להעיד; 7.  סעיף 2(ט) לחוק, הקובע כי ההחלטה של חוקר הילדים תהיה מנומקת; 8.  סעיף 2ב לחוק, המסדיר את נוכחותם של מלווה ושל חוקר ילדים בעת מתן העדות; 9.  סעיף 2ג לחוק, הקובע איסור חקירה נגדית על ידי הנאשם; 10.  סעיף 6 לחוק, הקובע איסור פרסום, ובכלל זה איסור לפרסם דבר שיש בו כדי לגלות את זהותו של ילד בעבירה שהעיד בקשר אליה לפני בית המשפט; 11.  סעיף 6א לחוק, הקובע כי דיון בבית משפט שיש בו כדי לגלות את זהותו של ילד יתנהל בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת; 12.  סעיף 10א לחוק, הקובע כי שמיעת עדותו של ילד תסתיים, ככל האפשר, ביום שבו החלה, ואם לא ניתן לקיים זאת, תתקיים העדות באופן רציף יום אחר יום, ככל שמתן העדות, באופן זה, אינו מקשה על הילד. עוד מוצע לקבוע כי חוקר הילדים יעריך מחדש את תנאי ההעדה בסמוך לפני מתן העדות של הקטין כאמור, ובכלל זה יהיה רשאי חוקר הילדים לשנות תנאים שקבע או לקבוע תנאים חדשים כאמור בסעיף 2(ד) לחוק. סעיף 2 סעיף 3 לחוק הגנת ילדים מסמיך כיום את שר המשפטים, בהמלצת הוועדה, למנות חוקרי ילדים. חוקרי הילדים הם עובדים סוציאליים שעברו הכשרה ייעודית לתפקיד חוקרי ילדים על ידי השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. משום כך, סעיף 3א לחוק הגנת ילדים, אשר הוסף במסגרת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון מס' 4), התשס"ד-2004, קובע כי הסמכות למנות חוקר ילדים בכיר נתונה לשר הרווחה והביטחון החברתי. בשל כך, ולנוכח העובדה כי השירות לחקירות ילדים וחקירות מיוחדות כפוף לשר הרווחה והביטחון החברתי, מוצע להעביר את סמכות מינוי חוקרי הילדים משר המשפטים לשר הרווחה והביטחון החברתי. הצעה זו אף תואמת את ההסדר שנקבע בסעיף 6 לחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005 (להלן - חוק הליכי חקירה והעדה), הקובע כי לשר הרווחה והביטחון החברתי סמכות למנות חוקרים מיוחדים. סעיפים ביום כ"ב בכסלו התשפ"ד (5 בדצמבר 2023) 3 ו־5 פורסם חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן - הוראת השעה). הוראת השעה הסדירה את סמכותו הבלעדית של חוקר הילדים לחקור ילדים שנפגעו או שהיו עדים לעבירות שבוצעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום שנה מיום תחילתה של הוראת השעה (להלן - התקופה הקובעת), בנסיבות של מעשי טרור או פגיעת איבה. הוראת השעה שינתה את המצב המשפטי שקדם לה, שבו בנסיבות של מעשה טרור או פגיעת איבה מי שהיו מוסמכים לחקור את נפגעי העבירה היו חוקרי משטרה. עוד נקבע כי קיימת חובה על הקצין הממונה להתייעץ עם חוקר הילדים טרם הפנייתו של הילד לחקירת ילדים, וזאת כדי לבחון אפשרות של הימנעות מחקירה במקרים שבהם ניתן להשיג ראיות בדרך אחרת. כמו כן, במסגרת הוראת השעה הוספו בתוספת לחוק הגנת ילדים פרטים (ח) ו–(ט). פרט (ח) כאמור, כלל עבירות לפי סעיפים 300 עד 301ג (רצח, רצח בנסיבות מחמירות והמתה), 305 (ניסיון לרצח), 368ג רישה (התעללות בקטין שלא על ידי אחראי), 372, 373 ו–374 (חטיפה) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה שבוצעו בתקופה הקובעת לרבות בתקופת ההארכה, אם הילד אינו חשוד בביצוע העבירה. בפרט (ט) הוספה עבירה שבוצעה בקשר למעשה טרור או לפגיעת איבה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ד בתשרי התשפ"ד (9 באוקטובר 2023) וכן אף לאחר תקופה זו, אם הילד שהיה עד לה או נפגע ממנה הוא גם נפגע עבירה לפי סעיפים 369 עד 375 לחוק העונשין (עבירות החטיפה), והכול לגבי ילד שאינו חשוד בביצוע העבירה. נוסף על כך, נקבע כי בפרט (ט) לתוספת יראו "ילד" כמי שלא מלאו לו 15 שנים. ביום ב' בכסלו התשפ"ה (3 בדצמבר 2024) האריך שר המשפטים, בהסכמת שר הרווחה והביטחון החברתי, בצו לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (הארכת התקופה הקובעת שבסעיף 4א(1)(א) לחוק), התשפ"ה-2024, את התקופה הקובעת עד ליום ט"ו בכסלו התשפ"ו (5 בדצמבר 2025). הארכה זו ניתנה משום שבתום שנה, שבמהלכה הופנו לשירות לחקירות ילדים 12 ילדים, לפי הנתונים שנמסרו ממשרד הרווחה והביטחון החברתי, סברו גורמי המקצוע במשרד הרווחה והביטחון החברתי שחקירות במקרים רגישים ומורכבים אלה ראוי שימשיכו וייעשו על ידי חוקרים המומחים בגביית עדות באירועים טראומטיים. לנוכח הניסיון שהצטבר בשנתיים האחרונות בחקירות ילדים בנסיבות של מעשי טרור, ובשל ההשלכות הקשות שעלולות להיגרם לילדים שנפגעו ממעשי טרור או שהיו עדים להם, הן בעת החקירה והן בשלב העדות בבית המשפט, מוצע להפוך את הוראת השעה להוראה קבועה. בהתאם לכך, ילדים שנפגעו או שהיו עדים לעבירות המנויות בפרט (ח) בתוספת לחוק הגנת ילדים, בנסיבות של מעשה טרור או פעולת איבה, ייחקרו על ידי חוקרי ילדים. כמו כן מוצע להותיר את פרט (ט) בחוק כך שימשיך לחול על ילדים שהיו עדים או שנפגעו מעבירות לפי סעיפים 369 עד 375 לחוק העונשין בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ד בתשרי התשפ"ד (9 באוקטובר 2023), או אף לאחר תקופה זו, והכול לגבי קטין שלא מלאו לו 15 שנים ושאינו חשוד בביצוע העבירה. כחלק מההתאמות הנדרשות לצורך הפיכתה של הוראת השעה להוראת קבע, מוצע למחוק את סעיף 4א1(א) אשר קובע כך: "בסעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום שנה מיום תחילתו של חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 19 - הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2023". נוסף על כך, מוצע למחוק את התלות בתקופה הקובעת בנוגע לזימון ילד לחקירה סודר במחלקת רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי בעבירה המנויה בפרט (א) לתוספת לחוק הגנת ילדים. כמו כן, מוצע למחוק את ההוראה המאפשרת לשר המשפטים להאריך, בצו, את התקופה הקובעת. עוד מוצע לתקן את התוספת לחוק הגנת ילדים, כך שפרט (ח) יחול בלא תלות בתקופה הקובעת. סעיף 4 מוצע להוסיף לסעיף 6(א2) לחוק הגנת ילדים הוראה שלפיה הצגה, השמעה, הפצה או העברה של קלטת החקירה, תמליל או העתק מהם לאדם הנזקק להם לצורך הכנת חוות דעת בקשר להליך הפלילי לא יהוו פרסום אסור לפי סעיף קטן (א1) לחוק האמור. הצעה זו תואמת את ההסדר הקיים כיום בחוק הליכי חקירה והעדה, הקובע הסדר דומה לעניין חקירות מיוחדות של אנשים עם מוגבלות שכלית. סעיף 6 מוצע לקבוע כי סעיף 2ד יחול 3 חודשים מיום פרסומו של החוק, וזאת לצורך היערכות משרד הרווחה והביטחון החברתי ליישומו. השפעת החוק על זכויות הילדים הצעת החוק נועדה להרחיב את תחולת החוק, כך שיחול גם על קטין שהוא נפגע עבירה או עד לה שנחקר בידי חוקר ילדים בטרם מלאו לו 14 שנים ובעת מתן העדות בבית המשפט מלאו לו 14 שנים אך טרם מלאו לו 15 שנים. כמו כן הצעת החוק מרחיבה את תחולת החוק גם לעבירות נוספות - עבירות חמורות הקבועות בתוספת שבוצעו בנסיבות של מעשה טרור. בכך, יורחב הסיוע לילדים נפגעי עבירה בהתמודדות עם הליכים משפטיים בעקבות פגיעה בהם.