הצעת חוק להסדרת מתן שירותי אבטחה ושמירה, התשפ"ו-2026

כללי ביום י"ח בחשוון התשפ"ב (24 באוקטובר 2021) התקבלה החלטת ממשלה מס' 549 בנושא תוכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית 2022-2026. במסגרת זו הוחלט "בהמשך להחלטת הממשלה מס' 3933 מיום 2011.12.11, להטיל על המשרד לביטחון הפנים, בתיאום עם משרד המשפטים וכלל הגורמים הרלוונטיים, לקדם במהירות האפשרית תיקון חקיקה לאסדרת מתן שירותי שמירה והעברת הרגולציה על שירותי השמירה למשרד לביטחון הפנים ולהשלים את הקמת המערך הנדרש עד לסוף שנת 2022, חיזוק הביטחון האישי והחוסן הקהילתי". תחום האבטחה והשמירה בישראל סובל בשנים האחרונות מחדירת גורמים עברייניים המנצלים את הרישוי הקיים לצורך הסוואת פעילות פלילית, ובחלק מהמקרים אף כזרוע ביצועית לסחיטת דמי חסות. בהתאם להחלטת הממשלה, החוק המוצע נועד לאסדר את תחום שירותי אבטחה ושירותי שמירה באופן שיבטיח את שלום הציבור, תוך מתן כלים להתמודדות עם תופעת סחיטת דמי החסות, ויאפשר פיקוח אפקטיבי על שירותי אבטחה ושמירה הניתנים בישראל, ולהעביר את האחריות לרישוי, פיקוח ואכיפה של חברות אבטחה ושמירה מידי משרד המשפטים לידי המשרד לביטחון לאומי. בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראות אסדרה המתייחסות לחמישה תחומי פעילות אלה: אבטחה, שמירה, אספקת שירותי אבטחה, ארגון שירותי אבטחה וניהול תחום אבטחה והדרכה בספק שירותי אבטחה. מוצע להגדיר תחומי עיסוק אלה, ולקבוע לגבי כל אחד מהם את חובת הרישוי, תוך פירוט התנאים לקבלת הרישיון והליך הרישוי. יובהר כי כבר כיום, נושא העיסוק באבטחה - חמושה ולא חמושה - מוסדר בחיקוקים שונים. הצעת חוק זו אינה מבקשת לסטות מהסדרי הרישוי וההסמכה הקבועים כבר כיום בעניין זה, אלא לייצר תשתית שלפיה גם הגורמים הפועלים כיום מכוח רישוי והסמכה בחוקים אחרים, יירשמו במרשם בעלי רישיונות שינוהל לפי הצעת חוק זו, שיאפשר אחידות, עקיבות מידע וייעול הפיקוח. לצד זה, מוצע להסדיר את חובותיהם של בעלי הרישיון השונים החלות באופן שוטף; לקבוע הוראות המתייחסות ליעדי האבטחה שלהם ניתנים שירותי האבטחה, ובכלל זה החובה לקבל אישור מראש לגבי יעד אבטחה המקבל שירותי אבטחה חמושה; לקבוע את סמכויותיה של הרשות המוסמכת לפי חוק זה, ואת תפקידיה ברישוי, פיקוח וניהול מרשם בעלי הרישיונות; להסדיר את האפשרות למתן צו הפסקה מינהלי או שיפוטי בהתקיים אחת מהעילות הקבועות לעניין זה, ולהסדיר גם את נושא האכיפה הפלילית כלפי עבירות על הוראות החוק המוצעות. לבסוף מוצעים תיקונים עקיפים המסדירים את היחס בין האסדרה המוצעת בהצעת חוק זו לבין זו הקיימת בהקשרים שונים הנוגעים לאבטחה ושמירה בחוקים נוספים. יובהר, כי מנגנון הרישוי המוסדר בחוק זה לא יחול על שירותי אבטחה ושמירה המסופקים למדינה ולמוסדותיה העוסקים באבטחה ובשמירה באמצעות עובדיהם (למשל צה"ל, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי, עובדי משרדי ממשלה וגופי ביטחון ממשלתיים נוספים). פרק א': הגדרות סעיף 1 מוצע להגדיר את המונחים השונים שבבסיס האסדרה המוצעת בהצעת חוק זו, כמפורט להלן. להגדרות "אבטחה", "אבטחה חמושה", "אבטחה לא חמושה", "מאבטח", "רישיון מאבטח סוג 1", רישיון מאבטח סוג 2 ו"רישיון מאבטח משולב" - מוצע להגדיר "אבטחה" כפעולות שמבצע יחיד בעצמו ובמישרין לשם הגנה על ביטחונו של אדם, על רכוש או על מקום, ובכלל זה בדרך של סיור. יובהר כי אבטחה היא פעולות המבוצעות באמצעות אדם יחיד, ואין המדובר בפעולות הנעשות באמצעות אמצעים טכנולוגיים בלבד. אבטחה יכול שתיעשה מכוח הסמכה חוקית מסוימת, מכוח רישיון לנשיאת כלי ירייה בהתאם לסעיף 10ג לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן - חוק כלי הירייה) או מכוח שני אלה יחד. משכך מוצעות שתי הגדרות נלוות: "אבטחה חמושה" - אשר לצורך ביצועה נדרש המאבטח להיות בעל רישיון לנשיאת כלי ירייה בהתאם לסעיף 10ג לחוק כלי הירייה, התש"ט-1949 (להלן - חוק כלי הירייה); ו"אבטחה לא חמושה" - שיכולה להתבצע מכוח הסמכה באחד מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה, בלי שהמאבטח נדרש להחזיק ברישיון לפי סעיף 10ג לחוק כלי הירייה, ולמעשה מדובר במאבטח לא חמוש, המחזיק בסמכויות כאמור. מאבטח יהיה מי שמחזיק ברישיון מאבטח, כאשר על פי המוצע רישיון מאבטח יכול שיהיה אחד משלושה סוגים, בהתאם לסוג האבטחה המבוצעת: רישיון מאבטח סוג 1 - אשר יינתן למאבטח המבצע אבטחה חמושה, קרי אבטחה שלביצועה נדרש רישיון לפי סעיף 10ג(ג) לחוק כלי הירייה; רישיון מאבטח סוג 2 - אשר יינתן למאבטח המבצע אבטחה לא חמושה, קרי אבטחה שלביצועה לא נדרש רישיון לפי חוק כלי הירייה, אך נדרשת הסמכה מכוח אחד החוקים שמנויים בתוספת הראשונה המוצעת; רישיון מאבטח משולב - אשר יינתן למאבטח המבצע גם אבטחה חמושה וגם אבטחה לא חמושה. כשמו, רישיון משולב כולל הן את האפשרות לפעול מכוח רישיון סוג 1 והן את האפשרות לפעול מכוח רישיון סוג 2. להגדרות "שמירה", "שומר" ו"רישיון שומר" - לצד "אבטחה" מוצע להגדיר "שמירה" כ"פעולות המבוצעות במישרין בידי יחיד לשם הגנה על רכוש או על מקום, ובכלל זה בדרך של סיור, ולמעט אבטחה ופעולות הנעשות באמצעות אמצעים טכנולוגיים בלבד". הגדרה זו היא שיורית במובן זה שממעטת מתוכה את ההגדרה "אבטחה", דהיינו, שמירה כוללת את הפעולות שלשם ביצוען לא נדרשת הסמכה של חוק המנוי בתוספת הראשונה ולא נדרש רישיון לנשיאת כלי ירייה לפי סעיף 10ג(ג) לחוק כלי ירייה. כבר עתה, לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972 (להלן - חוק חוקרים פרטיים), שומר חייב ברישיון. כיום, יש כ–100 שומרים בעלי רישיון לפי חוק זה. עם זאת, בהצעת חוק זו מוצע לפטור מרישיון מי שיש לו רישיון מאבטח, וכן מי שמבצע פעולות שמירה על מקום שאינו מנוי בתוספת השנייה, או שפעולת השמירה מבוצעת לגבי מקום שהוא בבעלותו. המקומות המנויים בתוספת השנייה הם: אתר להקמת תשתית, אתר בנייה או אתר איגום כלים לצורכי הקמת תשתית ובנייה; אתר חקלאות או אתר שיש בו ציוד חקלאי; מיתקן תשתיות, לרבות תשתיות מים, ביוב, חשמל ומיתקנים להטמנת פסולת; מיתקן שניתנים בו שירותים מטעם מועצה מקומית או אזורית, לרבות מוסד חינוך או תרבות; אזורי מסחר או בילוי. הניסיון מלמד כי באתרים מסוימים, בהם אלה המפורטים לעיל, עלולה להתרחש פעילות עבריינית במסווה של שמירה, לרבות גביית דמי חסות. מכאן הצורך החיוני באסדרת השמירה באתרים אלה על ידי שומר שניתן לו רישיון, בהתאם לתנאים המפורטים בהצעת החוק, אשר תכליתם להפחית את החשש לפעילות כאמור באתרים אלה, וכדי לאפשר פיקוח ראוי על השמירה המבוצעת באתרים אלה. להגדרות "שירותי אבטחה", "ספק שירותי אבטחה" ו"רישיון ספק שירותי אבטחה" - מוצע להגדיר "שירותי אבטחה" כשירותים הכוללים הן אבטחה והן שמירה, כך שכלל ההסדרים המוצעים בהצעת חוק זו לגבי שירותי אבטחה מתייחסים הן לאבטחה והן לשמירה. עוד בהתאם להגדרה, "שירותי אבטחה" ניתנים בידי ספק, המפעיל מאבטחים או שומרים לביצוע האבטחה או השמירה, לפי העניין. זאת במובחן מ"מאבטח" או "שומר", המבצעים את האבטחה או השמירה במישרין. אבחנה זו נדרשת לנוכח ההסדרים השונים המוצעים בהצעת חוק זו, ובכלל זה הסדרי הרישוי, החלים בנפרד לגבי "שומר", "מאבטח" ו"ספק שירותי אבטחה", כפי שיוסבר להלן. בהצעת החוק מוצע לקבוע חובת רישוי של מי שמבקש לעסוק באספקת שירותי אבטחה, ולשם כך מוצעות ההגדרות "רישיון ספק שירותי אבטחה" ו"ספק שירותי אבטחה", שהוא מי שניתן לו רישיון כאמור. ספק שירותי אבטחה יכול שיהיה יחיד או תאגיד שמתקיימים בו התנאים לקבלת רישיון. כיום לפי חוק חוקרים פרטיים, ספק שירותי אבטחה חייב ברישיון כבעל משרד לשירותי שמירה. על פי נתוני משרד המשפטים כיום יש כ–8 יחידים - עוסקים מורשים - בעלי רישיון לפי חוק חוקרים פרטיים, וכ–350 ארגוני שירותי שמירה. להגדרות "ארגון שירותי אבטחה", "מארגן שירותי אבטחה" ו"רישיון מארגן שירותי אבטחה" - מוצע להגדיר תחום פעילות זה כתיווך, בתמורה או שלא בתמורה, בין ספק שירותי אבטחה לבין גורם אחר, למתן שירותי אבטחה. בדומה לספק שירותי אבטחה, גם "מארגן שירותי שמירה" חייב כיום ברישיון לפי חוק חוקרים פרטיים. על פי נתוני משרד המשפטים, כיום יש כ–400,1 מארגני שירותי שמירה בעלי רישיון לפי החוק האמור. הניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד כי העדר הגדרה ברורה לתפקיד מאפשר לגורמים עבריינים לגבות דמי חסות באצטלה של הענקת שירותי אבטחה. מכאן הגדרת התפקיד בחוק המוצע. להגדרות "ניהול תחום אבטחה והדרכה", "מנהל תחום אבטחה והדרכה" ו"רישיון מנהל תחום אבטחה והדרכה" - מוצע להגדיר תחום פעילות זה, שיהיה אף הוא חייב ברישוי. הכוונה לעיסוק שעניינו ביצוע כלל הפעולות הנדרשות לניהול תחום האבטחה בספק שירותי אבטחה, ובכלל זה קביעת נהלים, פיקוח, בקרה והדרכה בכל הנוגע לתחום כאמור. מנהל תחום האבטחה וההדרכה יהיה ממונה מטעם ספק שירותי האבטחה לעניינים שבתחום אחריותו, יהיה אחראי לביצוע כלל הפעולות הנדרשות לניהול תחום האבטחה בספק שירותי האבטחה, וישמש איש הקשר בין ספק שירותי האבטחה לבין הרשות המוסמכת בכל הנוגע להתנהלות הספק, שיטות האבטחה, אמצעי האבטחה וכדומה. כמו כן, יפעל על פי הנחיות הרשות המוסמכת, ידווח לרשות המוסמכת, יפקח ויבקר את העוסקים באבטחה בספק שירותי האבטחה, וידריך אותם. בהצעת החוק מוצע לקבוע חובה על ספק שירותי אבטחה חמושה למנות מנהל תחום אבטחה והדרכה בכל סניף שממנו הוא מספק אבטחה חמושה ומשכך נדרשת הגדרות אלה. לצורך כך מוצע להגדיר "סניף", של ספק שירותי אבטחה, כמקום שממנו ספק שירותי אבטחה מפעיל את שירותיו. מדובר בשלוחה של ספק שירותי אבטחה שמאוחסנים בה כלי ירייה, ובכלל זה משרדו הראשי של הספק. להגדרה "יעד אבטחה" - מוצע להגדיר מונח זה אשר הצעת חוק זו כוללת הוראות המתייחסות אליו, ובכללן החובה לקבל אישור לכל יעד אבטחה שמסופקים לו שירותי אבטחה חמושה, בהתאם להוראות פרק ה': יעד אבטחה המוצע; להגדרות "מפקח" ו"הרשות המוסמכת" - על פי המוצע בהצעת החוק, השר לביטחון לאומי (להלן - השר) ימנה עובד אחד או יותר מבין עובדי משרדו שיהיה מוסמך לתת רישיונות לפי חוק זה, והוא יהיה הרשות המוסמכת; כמו כן יסמיך השר מבין עובדי משרדו מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה; בהתאם, מוצע להגדיר את "הרשות המוסמכת" ו"מפקח", על דרך של הפניה להוראות המסדירות את סמכות השר בנושא. לצד ההפניה, מוצע כי גם פקיד רישוי כהגדרתו בחוק כלי הירייה יהיה רשות מוסמכת, וכי מפקח כהגדרתו שם יהיה מפקח גם לעניין החוק המוצע. בכך תתאפשר רציפות במילוי התפקידים על ידי גורמים הממלאים אותם כיום בלי להידרש למינויים מחדש. להגדרות "מערכת הביטחון", "גוף ביטחוני" ו"נוהל הגופים הביטחוניים" - מוצע להגדיר את "מערכת הביטחון" כרשימת גופים אשר, על פי הצעת החוק, יהיו פטורים מהחובה לקבל רישיון ספק שירותי אבטחה בשל שירותי אבטחה שהם מספקים בעבור עצמם. מוצע להגדיר "גוף ביטחוני" כאחד הגופים המנויים בפסקאות (1), (3), (4), (5) ו–(7) להגדרת "מערכת הביטחון". מדובר בגופים ביטחוניים שמספקים שירותי אבטחה הן באמצעות המועסקים הישירים שלהם, והן באמצעות חברות אבטחה חיצוניות. לשם הסדרת פעילות האבטחה שעוסקים בה הגופים הביטחוניים באמצעות חברות אבטחה חיצוניות, יוסדר "נוהל הגופים הביטחוניים", שיהיה נוהל שייקבע ביניהם לבין הרשות המוסמכת, שנועד לתאם את דרכי הפיקוח שלו נדרשת הרשות המוסמכת בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגופים הביטחוניים ולאופי הביטחוני של הגופים. מוצע להגדיר "צו הפסקה מינהלי" ו"צו הפסקה שיפוטי" - בדרך של הפניה לסעיפים בהצעת החוק המסדירים את האפשרות לתת צווים אלה. המדובר בצווים להפסקת פעילות ספק שירותי אבטחה ביעד אבטחה, אחד או יותר, בהתקיים העילות המנויות באותן סעיפים, לפי העניין. להגדרה "קצין משטרה מוסמך" - מוצע להגדירו כקצין משטרה בדרגת רב–פקד ומעלה שהוסמך בידי ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל; מדובר בקצין משטרה שבאפשרותו לקבוע כי יש מניעה למתן רישיון למבקש מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי של המבקש. להגדרה "בעל רישיון מיוחד" - מוצע להגדירו כמי שניתן לו רישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה לפי סעיף 10ג(א) לחוק כלי הירייה. הסעיף האמור מתוקן בתיקון עקיף בהצעת חוק זו, ונוסחו המוצע הוא: "(א) רשות מוסמכת רשאית לתת לאדם המועסק בידי ספק שירותי אבטחה רישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה, בתנאים שייקבעו ברישיון המיוחד, לשימוש מאבטחים המועסקים בידי אותו ספק, במתן שירותי אבטחה חמושה במסגרת עיסוקם כאמור." להגדרה "מרשם בעלי הרישיונות" - כאמור, ניהול מרשם בעלי הרישיונות הוא אחד מתפקידי הרשות המוסמכת. מוצע להגדיר את המרשם ולהפנות לסעיף המסדיר אותו ואת תוכנו. פרק ב': חובת רישוי ותנאים לקבלת רישיון בפרק זה מוצע לקבוע את חובות הרישוי ואת התנאים לקבלת רישיון מאת הרשות המוסמכת, לרבות פטורים מרישיון וסייגים לחובות הרישוי, לכל אחת מחמשת תחומי הפעילות המוסדרים בהצעת חוק זו. סימן א': ספק שירותי אבטחה סעיף 2 מוצע לקבוע את חובת הרישוי לספק שירותי אבטחה. כאמור לעיל, שירותי אבטחה כוללים, בהתאם להגדרה, גם שירותי שמירה, כך שחובת הרישוי חלה גם לגבי אספקת שירותים אלה. סעיף 3 מוצע לקבוע את התנאים לקבלת רישיון ספק שירותי אבטחה. יובהר כי כיום ניתן לקבל רישיון ארגון או משרד לשירותי שמירה על פי חוק חוקרים פרטיים. במסגרת העברת הסמכות למתן רישיונות למשרד לביטחון לאומי, נקבעו באופן מפורט וברור התנאים למתן רישיון כאמור. מוצע כי אחד התנאים לקבלת רישיון הוא שמשטרת ישראל בדקה את הבקשה וקבעה כי אין מניעה לתת רישיון כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי של המבקש (להלן - בדיקת המסוכנות). בהקשר הזה יצוין כי בהתאם לסעיף 15 להצעת החוק, בדיקת המסוכנות תיעשה על יסוד בדיקת המבקש וכן בני משפחתו, שותפים עסקיים שלו ובני משפחתם, ובמקרה של מבקש שהוא תאגיד - גם בעל השליטה, בעלי העניין, נושאי המשרה בו ובני משפחתם. סעיף 4 מוצע לסייג את חובת הרישוי ולקבוע רשימה של גופים שיהיו פטורים מחובה זו, לגבי אספקת שירותי אבטחה שהם מבצעים, כאשר הפטור מתייחס לפעולות האבטחה המבוצעות כמפורט בהוראות אלה. לעניין גופי מערכת הביטחון - הפטור מתייחס לאבטחה שהם מבצעים במיתקניהם, בתחומיהם או בפעילותם. למשל, משמר הכנסת המאבטח חברי כנסת מחוץ למקום מושבה של הכנסת, וכדומה; עוד פטורים מחובת הרישוי - גופים המקבלים רישיון לנשיאת כלי ירייה בהתאם לסעיפים 9, 10 ו–10א לחוק כלי הירייה - מדובר בגופים המקבלים רישיון מכוח חוק אחר, כאשר מי שמקבל הרשאות מכוחו אינו נחשב מאבטח כהגדרתו בהצעת חוק זו; לבסוף, גוף המספק שירותי שמירה בעבור עצמו בלבד, כדוגמת אתר בנייה המעסיק שומרים המועסקים מטעמו, אינו חייב ברישיון בעבור פעילות זו. סימן ב': מארגן שירותי אבטחה סעיפים מוצע לקבוע את חובת הרישוי של מארגן שירותי 5 ו–6 אבטחה ואת התנאים לקבלת הרישיון. כאמור, רישיון זה ניתן היום לפי חוק חוקרים פרטיים. יובהר כי מארגן שירותי האבטחה חייב ברישיון בין אם הוא נותן שירות עצמאי לספק שירותי האבטחה, ובין אם הוא מועסק על ידו. על פי המוצע, התנאים לקבלת רישיון מארגן שירותי אבטחה זהים לתנאים המוצעים לעניין רישיון ספק שירותי אבטחה. הסעיף המוצע בא על רקע הניסיון שנצבר ולפיו אחת התופעות הבולטות בשנים האחרונות בפשיעה המאורגנת בישראל היא גביית דמי חסות (מכונה לרוב "פרוטקשן" או "ח'אווה" בערבית) מבעלי עסקים. תופעה זו מתאפיינת בהעברת תשלומים חודשיים מבעלי עסקים לגורמים עברייניים בעבור "שירותי שמירה", כשבמרבית המקרים לא מסופקים שירותים של ממש בתמורה לתשלומים, אלא חסות מצד אותם עבריינים. השתרשות התופעה הביאה עבריינים לפעול באמצעות ספקי שירותי שמירה מסודרים ואף להנפיק חשבוניות פיקטיביות בעבור אותם דמי חסות, המוצגות כתשלום בעבור שירותי שמירה או סיור. החשבוניות בעבור "שירותי שמירה" מוכרות גם לניכוי לצורכי מס ערך מוסף ומס הכנסה. באופן זה, מספקים ספקי שירותי שמירה רבים כסות בעבור גביית דמי חסות, בלי לספק שמירה של ממש. ביום י"ב באב התשפ"ג (30 ביולי 2023) תוקן חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), באופן שנועד להתמודד עם תופעת גביית דמי חסות מצד גורמים עבריינים. תיקון זה הוסיף לחוק העונשין את סעיף 428א, הקובע ענישה על עבירה של גביית דמי חסות, והוראת שעה (סעיף 428ב), הקובעת עונש מינימום על גביית דמי חסות. כדי להתמודד עם התופעה העבריינית של גביית דמי חסות תחת הכסות של אספקת שירותי אבטחה, ולהביא להפללת הגורמים העבריינים המעורבים בארגון שירותי אבטחה למטרות אלה, מוצע לחייב אדם העוסק כמארגן שירותי אבטחה בקבלת רישיון לכך מהרשות המוסמכת. לעניין הבטחת גביית תשלום ממקבל שירותי אבטחה - יובהר כי חובת רישיון מארגן שירותי אבטחה לא נועדה לחול על גורמים זוטרים בספק שירותי האבטחה העוסקים בפעולות טכניות באופיין אל מול הלקוח. למשל, קבלת תשלום מלקוח שקיבל שירותי אבטחה, על פי דרישת הגורם הממונה עליו בספק שירותי האבטחה. זאת מאחר שגורמים אלה אינם עוסקים בהבטחת גביית התשלום, אלא רק מבצעים את גביית התשלום הלכה למעשה על פי הוראת הממונים עליהם. כך למשל, מזכירה שקיבלה הוראה מהבעלים של ספק שירותי האבטחה להתקשר למקבל שירותי אבטחה לגבות את התשלום לא תצטרך רישיון מארגן שירותי אבטחה. סימן ג': מנהל תחום אבטחה והדרכה סעיפים מוצע לקבוע את חובת הרישוי של מנהל תחום 7 ו–8 אבטחה והדרכה. המדובר בחובת רישוי חדשה. למנהל תחום אבטחה והדרכה אחריות לביצוע כלל הפעולות הנדרשות לניהול תחום האבטחה בספק שירותי אבטחה, ובכלל זה קביעת נהלים, פיקוח, בקרה והדרכה בכל הנוגע לתחום כאמור. כפי שפורט בדברי ההסבר להגדרות "ניהול תחום אבטחה והדרכה" ו"מנהל תחום אבטחה והדרכה", מנהל תחום האבטחה וההדרכה מחזיק בתפקיד מפתח בספק שירותי האבטחה ויש לו אחריות רבה לפעילות האבטחה המסופקת באמצעותו. התנאים לקבלת רישיון כאמור הכוללים, בין השאר, גם הכשרה מתאימה, נקבעו לנוכח כובד האחריות הרב המוטל על כתפיו של בעל תפקיד זה. סימן ד': מאבטח סעיפים מוצע לקבוע כי לא יעסוק אדם שהוא יחיד 9 ו–10 באבטחה המפורטת להלן, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם כן בידו רישיון מאבטח מהסוג המתאים לביצועה, כמפורט לצידה, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה. כדי להבחין בין סוגי רישיונות המאבטח השונים, הם חולקו לשלושה סוגים כמפורט להלן: רישיון מאבטח סוג 1 - רישיון לבצע פעולות של אבטחה חמושה באמצעות קבלת רישיון לנשיאת כלי ירייה לפי סעיף 10ג(ג) לחוק כלי הירייה; רישיון מאבטח סוג 2 - רישיון לבצע פעולות של אבטחה לא חמושה באמצעות קבלת הסמכה לפי חוק המנוי בתוספת הראשונה; רישיון מאבטח משולב - רישיון המשלב בתוכו את שני הרישיונות לעיל, קרי, למי שזכאי לבצע הן פעולות אבטחה שלצורך ביצוען נדרש רישיון לפי סעיף 10ג(ג) לחוק כלי ירייה וכמו כן לבצע פעולות שלביצוען נדרשת הסמכה לפי סעיף חוק המנוי בתוספת הראשונה. יובהר כי כאשר אדם אשר מקבל רישיון מאבטח משולב, ובמסגרת פעילותו נדרש לבצע פעולה הדורשת רק אחד מסוגי הרישיונות, למשל, לבצע פעולה הדורשת החזקה בכלי ירייה בלבד ובלי הפעלת סמכויות, די ברישיון המשולב ואין הוא נדרש להחזיק גם רישיון מאבטח סוג 2. עוד יצוין כי הצעת חוק זו כוללת תיקון עקיף לסעיף 10ג(ג) לחוק כלי הירייה, המתאים את נוסח הסעיף כך שרישיון שניתן לפיו יראו אותו כרישיון מאבטח סוג 1. סימן ה': שומר סעיף 11 רישיון שומר ניתן היום לפי חוק חוקרים פרטיים. במסגרת העברת הסמכות למתן רישיונות שומרים למשרד לביטחון לאומי, מוצע לקבוע כי לא יבצע אדם שמירה, בתמורה או שלא בתמורה, אלא אם כן הוא בעל רישיון לכך ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות חוק זה. סעיף 12 רישיון שומר יינתן ליחיד שמתקיימים לגביו כל אלה: מלאו לו שמונה עשרה שנה, הוא אזרח ישראל או תושב קבע בישראל, וקצין משטרה מוסמך קבע כי אין מניעה למתן רישיון למבקש מטעמים של שלום הציבור או ביטחונו. יודגש, כי הצורך הוא לוודא כי אין לשומר מסוכנות פלילית אשר תמנע ממנו קבלת רישיון לפי החוק המוצע. סעיף 13 מוצע לפטור מחובת רישוי את מי שהוא בעל רישיון מאבטח. דהיינו, רישיון מאבטח יאפשר לבעליו לבצע שמירה בלי שיידרש לקבל רישיון שמירה לשם כך. נוסף על כך, מוצע לפטור מחובת הרישוי אדם המבצע פעולות שמירה בלבד על אחד מאלה: מקום שאינו מנוי בתוספת השנייה, או מקום המנוי בתוספת השנייה, ובלבד שמחצית הזכויות באותו מקום, לפחות, בבעלותו או בבעלות קרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו, לרבות הזכויות הקנייניות של המקום. כך, אם אדם הוא בעלים של אתר בנייה, הוא אינו נדרש ברישיון שומר בעבור פעולות השמירה שהוא מבצע, היות שאין הכוונה לחייב ברישיון את בעליו של מקום המסייר באותו מקום לשם הגנה עליו, או בן משפחתו מקרבה ראשונה שיכול שיבצע אף הוא פעולה של שמירה על המקום, במקום הבעלים, לשם הגנה עליו כאמור; ואולם מאחר שהניסיון מלמד כי באתרים מסוימים, המנויים בתוספת השנייה, עלולה להתרחש פעילות עבריינית במסווה של שמירה, לרבות גביית דמי חסות, עלה הצורך החיוני באסדרת השמירה באתרים אלה על ידי שומר שניתן לו רישיון אשר תכליתה להפחית את החשש לפעילות כאמור באתרים אלה, וכדי לאפשר פיקוח ראוי על השמירה המבוצעת באתרים אלה. יובהר כי שומר יכול לבצע פעולות שמירה באופן עצמאי וגם שלא במסגרת ספק שירותי אבטחה. פרק ג': הליך הרישוי בפרק זה מוצע להסדיר את ההוראות בעניין הגשת בקשת רישיון או חידושו, דחיית הבקשה והשגה, וכן הוראות לעניין תוקף הרישיון וחובת תשלום אגרה. הוראות הפרק המוצעות מתייחסות באופן רוחבי לכלל בעלי הרישיונות או מבקשי הרישיון לפי החוק המוצע ויחולו לגביהם לפי העניין. סימן א': בקשת רישיון ותוקף הרישיון סעיף 14 מוצע לקבוע בסעיף זה את ההוראות בדבר אופן הגשת בקשה לקבל רישיון או לחדשו. המבקש לקבל רישיון או לחדשו יגיש לכך בקשה לרשות המוסמכת, בדרך שתיקבע בתקנות. הרשות המוסמכת תפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי הוראות בעניין זה ורשימת צרופות נדרשות לבקשה. בהמשך לקביעה זו, מוצע בסעיף 68(א)(2) להסמיך את השר לקבוע תקנות בעניין אופן הגשת בקשה לרישיון או לחידושו, הפרטים שייכללו בבקשה והמסמכים שיש לצרף אליה, ולעניין בקשה לחידוש רישיון - גם המועד להגשתה. עם זאת, מוצע לקבוע כי הרשות המוסמכת תהיה רשאית לדרוש ממבקש פרטים או מסמכים נוספים מעבר לקבוע בתקנות, וזאת כאשר הדבר דרוש לה לשם קבלת החלטה בבקשה. יובהר כי דרישת מידע הנוגעת לגופים הביטחוניים תיעשה בהתאם לנוהל הגופים הביטחוניים, וזאת בשל אופיים המסווג של הגופים המצדיק זאת. עוד מוצע לקבוע כי הרשות המוסמכת תהיה רשאית לחדש רישיון אף אם הוגשה בקשה לחידושו לאחר המועד שנקבע לכך בתקנות, אם מצאה כי מתקיימים טעמים המצדיקים זאת. ככלל מדובר בסמכות טבועה המסורה לרשות המוסמכת בהתאם לצורך כאמור. לבסוף, מוצע לקבוע כי קבלת הרישיון לאחר שאושרה הבקשה, טעונה תשלום אגרה בסכומים המפורטים בתוספת הרביעית. כלומר, עצם הגשת הבקשה אינה כרוכה בתשלום אגרה, אך לאחר שאושרה יידרש המבקש לשלם את האגרה כתנאי לקבלת רישיונו. סעיף 15 מוצע לקבוע בסעיף זה את החובה להעביר את הבקשה לקצין משטרה מוסמך, לקבלת אישורו כי אין מניעה לתת או לחדש את הרישיון מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, לרבות בשל עברו הפלילי של מבקש הרישיון (בדיקת מסוכנות). לעניין מבקש רישיון ספק שירותי אבטחה או רישיון מארגן שירותי אבטחה, בדיקת המסוכנות של הקצין וקביעתו בנושא תיעשה גם בהתייחס למידע המצוי בידי משטרת ישראל בהתייחס לקרובים של המבקש כמפורט בסעיף, ולעניין מבקש שהוא תאגיד - בעלי שליטה בו, בעלי עניין בו, נושאי משרה בו ובני משפחתם. יובהר כי מדובר בפרקטיקה הנהוגה גם במסגרת הסדרי רישוי ופיקוח נוספים שנועדו למנוע חדירה של גורמי פשיעה לתחומי פעילות טעוני רישוי באמצעות שימוש במקורבים. עוד יובהר כי קצין המשטרה המוסמך רשאי לקבוע כאמור גם מיוזמתו, תוך תקופת תוקפו של הרישיון, בהתבסס על מידע שהגיע לידו לאחר שניתן רישיון למבקש. סעיף 16 לעניין בקשת רישיון מנהל תחום אבטחה והדרכה, מוצע לקבוע בסעיף זה את החובה להעביר את הבקשה למנהל משרד הבריאות, לקבלת אישורו או אישור מי שהוסמך בידו, שלפיו אין בידיו הודעה שנמסרה לגבי המבקש לפי סעיף 11א לחוק כלי הירייה, או מידע לפי סעיף 11ב לחוק האמור, שלפיו המבקש אושפז עקב מחלת נפש או חשש למחלת נפש, אשר בעטיים היה ממליץ שלא לתת רישיון להחזקת כלי ירייה. קבלת אישור זה היא תנאי למתן רישיון מנהל תחום אבטחה והדרכה כמפורט בסעיף 8 המוצע. כמו כן מוצע לקבוע כי מנהל משרד הבריאות או מי שהוסמך על ידו רשאי לבטל את אישורו תוך תקופת תוקפו של הרישיון, בהתבסס על מידע חדש שהגיע לידיו, אף מיוזמתו. סעיף 17 מוצע לקבוע את סמכות הרשות המוסמכת לקבוע תנאים ברישיון מסוים, כאשר סעיף זה מתייחס לנסיבות קונקרטיות ולא לדרישה רוחבית כלפי כלל בכלי הרישיונות או סוג שלהם. סעיף 18 מוצע לקבוע כי תוקף רישיון לפי חוק זה יהיה לתקופה שתיקבע בתוספת החמישית, בדרך כלל או לכל סוג של רישיונות במיוחד, אלא אם כן קבעה הרשות המוסמכת ברישיון תקופה קצרה יותר בנסיבות כמפורט בסעיף. ככלל, תוקפם של רוב הרישיונות לפי החוק המוצע הוא שלוש שנים. לצד זאת, מוצע לקבוע תקופת תוקף של חמש שנים לרישיון שומר. אשר לרישיון מאבטח סוג 1, מאחר שמדובר ברישיון הניתן לפי סעיף 10ג(ג) לחוק כלי הירייה, תוקפו יהיה בהתאם לקבוע לפי חוק זה. סעיף 19 סעיף 19, החותם את סימן א': בקשת רישיון ותוקף הרישיון, קובע את סמכות הרשות המוסמכת לדרוש את התייצבותו של מבקש רישיון או מבקש חידוש רישיון בפניה. הטעמים לדרישה זו עשויים להיות שונים, וכוללים, בין השאר, את הצורך בבירור פרטים הנוגעים לבקשתו או לעמידתו בתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, ולגבי מי שמבקש חידוש רישיון - לגבי התנהלותו בתקופת תוקפו של הרישיון. סימן ב': דחיית הבקשה סעיף 20 מוצע לקבוע כי הרשות המוסמכת רשאית, בהחלטה כתובה ומנומקת, לסרב לחדש רישיון, להתנות את חידוש הרישיון בתנאים, לבטל רישיון, להגבילו, או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה, בהתקיים אחת העילות המפורטות בסעיף, ולאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעות את טענותיו בכתב: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי; (2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן הרישיון; (3) בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון; (4) בעל הרישיון הפר הוראה מהוראות חוק זה או לפי חוק כלי הירייה; (5) קצין משטרה מוסמך קבע כי קיים חשש כי החזקת הרישיון יש בה כדי לפגוע בשלום הציבור או ביטחונו. יובהר כי הפעלת הסמכויות לפי סעיפים אלה תיעשה בהתאם לנסיבות המקרה המסוים, בשים לב לטיב ההפרה, חומרתה, היקפה והשלכותיה על עמידת בעל הרישיון בדרישות הדין ועל שלום הציבור או ביטחונו. יובהר כי הוראות הסעיף מתייחסות הן למצב שבו ניתן הרישיון לראשונה על יסוד מידע כוזב כאמור בסעיף, והן למצב שבו הרישיון חודש כאמור. עוד יובהר כי החלטת דחייה לפי סעיף זה הנוגעת לגוף ביטחוני תיעשה בהתאם לנוהל הגופים הביטחוניים. בהינתן צורך דחוף להתלות או להגביל את הרישיון לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, מוצע לקבוע כי הממונה (עובד שמינה השר לדון בהשגות על החלטת הרשות המוסמכת כמפורט בסעיף 24 המוצע) רשאי להתלות או להגביל את הרישיון לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה או ההגבלה. עוד מוצע לקבוע כי במקרה שבו העילה התקיימה על יסוד ליקוי הניתן לתיקון, רשאית הרשות שלא לדחות את הבקשה אלא להורות לבעל הרישיון לתקן את הליקוי ולתת הוראות לעניין זה, למשל לעניין אופן התיקון או מועדו. כמו כן מוצע להסמיכה להורות למבקש כי לא יבצע אבטחה או שמירה עד לביצוע התיקון להנחת דעתה. סעיף 21 בסעיף זה מוצע לקבוע כי גם כאשר המבקש עומד בתנאים לקבלת הרישיון ולא התקיימה עילה מהעילות המנויות בסעף 20, עדיין תהיה הרשות המוסמכת רשאית לדחות בקשה, אם מצאה כי קיימות נסיבות מיוחדות הנוגעות לאותו מבקש שבשלהן אין לתת לו רישיון, ובכלל זה נסיבות המעידות על פגם במהימנותו או מטעמים הנוגעים להחלטת דחייה שניתנה בעניינו בעבר. סעיף 22 מוצע לקבוע כי משניתנה החלטת דחייה, תחל תקופת השהייה של שנה שבה לא תקובל בקשה נוספת מאת אותו מבקש, לקבלת אותו רישיון, ואם החלטת הדחייה התקבלה בנסיבות של חומרה מיוחדת - תקופת השהייה תהיה לשנתיים. זאת, אלא אם כן סברה הרשות המוסמכת כי השתנו הנסיבות ממועד קבלת ההחלטה או קיימים טעמים מנומקים אחרים המצדיקים מתן רישיון אף אם טרם חלפה תקופת ההשהיה האמורה. נסיבות העולות כדי חומרה מיוחדת הן, למשל, אם בעל הרישיון הלבין הון דרך ספק שירותי האבטחה או היה שותף לכנופיית פשע; הפרות של תנאים ברישיון לרבות בעניין הכשרת מאבטחים; זיוף מסמכים לצורך קבלת רישיון במשך תקופה ארוכה, וכן אם הוגש נגד בעל הרישיון כתב אישום בשל ביצוע עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להחזיק ברישיון. יובהר כי מצבים של ביטול או התלייה של רישיון אין בהם כדי להשפיע על שכר עובדים המועסקים על ידי בעל הרישיון מכוח כל חוק אחר ואף לא על רישיונות לפי חוקים אחרים, לרבות רישיון קבלן כוח אדם לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק העסקת עובדים). סעיף 23 מוצע לקבוע כי עותק החלטת הדחייה יישלח למבקש בתוך שבעה ימים ממועד קבלתה, והיא תיכנס לתוקפה בתום 30 ימים מהמועד האמור או במועד מאוחר יותר שנקבע בהחלטה. אם ספק שירותי האבטחה הוא קבלן שירות כהגדרתו בחוק העסקת עובדים, תישלח גם למשרד העבודה הודעה בנושא. סימן ג': השגה סעיפים בכוחן של החלטות הרשות המוסמכת לפי החוק 4 2 ו–25 המוצע להשפיע על היקף זכותו של אדם ליטול חלק בתחום שירותי האבטחה. לפיכך, מוצע להסדיר את אפשרות ההשגה על החלטות אלה, בתוך 45 ימים מקבלתן. על הגשת השגה יחולו כללי המשפט המינהלי, לעניין המצאות וכדומה. על זכותו להשיג יקבל האדם הודעה מראש, בד בבד עם קבלת ההחלטה לגביו. ההשגה תוגש לגורם ברשות המוסמכת, הוא הממונה, אשר מונה לשם כך על ידי השר. הודעת מינויו תפורסם ברשומות. המדובר בגורם בכיר יותר מהגורם אשר נתן את ההחלטה שעליה האדם משיג. סעיף 26 מוצע לקבוע הוראות לעניין העברת ההשגה לגורמים נוספים בטרם קבלת ההחלטה בה. מוצע כי אם הוגשה השגה על החלטת הרשות המוסמכת על פי קביעת קצין משטרה מוסמך, או בהתאם להודעת מנהל משרד הבריאות - יעביר הממונה אליהם עותק מההשגה בתוך שבעה ימים מקבלתה, ויחליט בה לאחר שקיבל את עמדתם, לפי העניין. לעניין לוחות הזמנים מוצע כי הממונה יחליט בהשגה בתוך 45 ימים ממועד קבלתה, או מיום שנמסרו לו פרטים משלימים שדרש לשם קבלת ההחלטה. יובהר כי לשם עמידה בלוחות זמנים אלה, על המשטרה ומנהל משרד הבריאות להעביר התייחסותם בתוך זמן סביר מיום קבלת ההשגה אצלם. תקיפת החלטת הממונה בהשגה לפי חוק זה תיעשה בדרך של הגשת עתירה מינהלית לבית משפט לעניינים מינהליים. לצורך כך מוצע בסעיף 73 להצעת חוק זו, תיקון עקיף המוסיף אפשרות זו לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000. פרק ד': פעילותם של בעלי רישיון פרק זה מבקש לקבוע את ההוראות שיחולו על בעלי רישיון בתקופת תוקפו של הרישיון. הפרק המוצע כולל הוראות שיחולו באופן רוחבי על כלל בעלי הרישיונות, וכן הוראות ייעודיות שיחולו על ספק שירותי אבטחה, על מאבטח ועל שומר, כמפורט להלן. סימן א': כללי סעיפים בסימן זה מוצע לכלול חובות שיחולו באופן 7 2 עד 29 שוטף על כלל בעלי הרישיונות. בסימן זה מוצע לקבוע את הנורמה הכללית שלפיה בעל רישיון יהיה נתון לפיקוחה של הרשות המוסמכת, וכי רישיון שניתן לפי חוק זה הוא אישי ואינו ניתן להעברה, לשיעבוד או לעיקול. כמו כן מוצע לקבוע חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון, ובהן חובת דיווח של בעל רישיון לפי חוק זה שרישיונו אבד או נשמד, או שחדל להתקיים בו תנאי מהתנאים לקבלת הרישיון. חובת דיווח נוספת עניינה בעיסוק נוסף של ספק שירותי אבטחה, שאינו אספקת שירותי אבטחה ובעניין מילוי ממלא מקום מנהל תחום אבטחה והדרכה - בהתאם לחובותיו לפעול כך לפי סעיפים 31 ו–33 המוצעים בהמשך הפרק בסימן ב', הכולל את ההוראות שיחולו באופן שוטף על ספק שירותי אבטחה. עוד מוצע להסמיך את השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע בתקנות הוראות לעניין חובות הדיווח שיחולו על בעלי רישיון, כמו דיווח על כל יעד אבטחה שאושר לפי הוראות החוק וכדומה. סימן ב': ספק שירותי אבטחה בסימן זה מוצע לכלול את ההוראות והחובות שיחולו על בעל רישיון ספק שירותי אבטחה. אסדרת עיסוק זה היא אחת מאבני היסוד של הצעת חוק זו, שנועדה לייצר תשתית רגולטורית רחבה לפיקוח על פעילותם של ספקי שירותי האבטחה. סעיף 30 מוצע לקבוע כי ספק שירותי אבטחה לא יעסוק בכל עיסוק נוסף שאינו אספקת שירותי אבטחה, אלא בהתקיים שלושה תנאים שעניינם דיווח לרשות המוסמכת, מראש ובכתב; קיום הפרדה חשבונאית בין תחום הפעילות הנוסף לבין תחום פעילות שירותי האבטחה; ואיסור העסקה צולבת של מי שמועסק בידו בעת ביצוע אבטחה או שמירה, בעיסוק אחר. סעיף זה נועד לייחד את נושא אספקת שירותי אבטחה כתחום מוגדר ונפרד גם בתוך המבנה הארגוני והפיננסי של ספק שירותי האבטחה ולרבות לצורכי פיקוח הרשות המוסמכת לגביו. סעיף 31 מוצע לקבוע סעיף ייעודי שיחול לגבי אספקה של שירותי אבטחה חמושה. ראשית, מוצע להטיל חובה על ספק המספק שירותי אבטחה חמושה, להעסיק מנהל תחום אבטחה והדרכה בכל סניף שממנו הוא מספק שירותי אבטחה חמושה. יובהר כי ניתן שמנהל תחום האבטחה וההדרכה ישרת יותר מסניף אחד, וזאת בכפוף לתנאי הרישיון. שנית, על ספק שירותי אבטחה חמושה לעמוד בהוראות החלות עליו לעניין אחסנת מאגר כלי הירייה שברשותו, לפי חוק זה או לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים). באופן דומה, על ספק שירותי אבטחה חמושה לעמוד בהוראות הנוגעות ליחס שבין כמות כלי הירייה שהוא מחזיק לבין מספר הסניפים שמהם הוא פועל. הסמכה לקביעת תקנות בנושא זה מוצעת בסעיף 68(ב)(2), ואילו כאן מוצע לקבוע את חובתו של הספק המספק שירותי אבטחה חמושה, לפעול לפיה. יובהר כי אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מאחריות בעל הרישיון המיוחד לפי סעיף 10ג(א) לחוק כלי הירייה (כנוסחו המתוקן בתיקון עקיף בהצעת חוק זו - הכוונה לרישיון מיוחד להחזקת כלי ירייה לשימוש המועסקים על ידו), וכן מאחריותו של מנהל תחום אבטחה והדרכה לפי החוק המוצע. סעיף 32 מוצע לקבוע כי ספק שירותי אבטחה לא יעסיק מנהל תחום אבטחה והדרכה בעיסוק נוסף אלא באישור הרשות המוסמכת. לצד קביעה כללית זו מוצע להסמיך את הרשות המוסמכת לתת לספק שירותי אבטחה מסוים הוראות בעניין העסקת מנהל תחום אבטחה, כך שתהיה מוסמכת לאשר לו להעסיקו בעיסוק נוסף, אם סברה כי לא יהיה בכך כדי לפגוע בתפקידו כמנהל תחום אבטחה והדרכה. עוד בעניין זה מוצע כי הרשות המוסמכת תהיה רשאית, בהתחשב, בין השאר, באופי פעולות האבטחה, היקפן, הפריסה הגאוגרפית שלהן ומספר כלי הירייה המנוהלים על ידי ספק שירותי האבטחה, לתת הוראות לספק שירותי אבטחה מסוים המפעיל כמה סניפים לעניין מספר מנהלי תחום אבטחה והדרכה שעליו להעסיק, כך שייתכן שלא יידרש להציב מנהל תחום אבטחה והדרכה בכל סניף שממנו פועל, וזאת על אף החובה לעניין זה הקבועה בסעיף 31 המוצע. לבסוף מוצע להסמיך את הרשות המוסמכת לתת הוראות לספק שירותי אבטחה מסוים בעניין יחס כמות כלי הירייה לבין מספר הסניפים הנדרש. גם קביעה זו יש לה השלכה לעניין העסקת מנהל תחום אבטחה והדרכה, שכאמור נדרש להעסיקו בכל סניף שממנו פועל הספק, בכפוף לסמכות הרשות המוסמכת להורות אחרת כאמור. יובהר כי הוראות הרשות המוסמכת לספק שירותי אבטחה כאמור יבואו לידי ביטוי במיוחד לגבי ספקי שירותי אבטחה של גופים ביטחוניים, אשר נדרשים להוראות מיוחדות בשל אופיים הביטחוני הדורש היערכות אחרת מצד הפיקוח והאכיפה הנערכים מטעם הרשות המוסמכת. עוד לעניין זה יובהר כי אין בהגבלה על העסקת מנהל תחום אבטחה והדרכה בעיסוק נוסף כדי לגרוע מסמכותו של מנהל תחום האבטחה וההדרכה, אם הוא בעל רישיון מיוחד לפי סעיף 10ג(א) לחוק כלי הירייה כנוסחו המוצע בתיקון העקיף לחוק האמור, לפעול בהתאם לרישיון המיוחד. סעיף 33 בהתאם לסעיף 31(1), ספק שירותי אבטחה חמושה נדרש למנות מנהל תחום אבטחה והדרכה בכל סניף שממנו הוא פועל. בסעיף 33 מוצע לקבוע את החובה למנות ממלא מקום לכל מנהל תחום אבטחה והדרכה המועסק על ידו. ניתן כי ממלא המקום יהיה מנהל תחום אבטחה והדרכה המועסק באחד מן הסניפים הנוספים הקיימים לספק, או בעל רישיון מיוחד בו לפי סעיף 10ג(א) לחוק כלי הירייה כנוסחו המוצע בהצעת חוק זו. אם האחרון ימונה לממלא מקום כאמור, מובהר בזה כי תפקידו כמנהל תחום אבטחה והדרכה בפועל, אם יחליף את מקומו בשעת הצורך, לא יגרע מתפקידו ומאחריותו כבעל רישיון מיוחד. לצד הוראות אלה מוצע להסמיך את הרשות המוסמכת להורות לספק שירותי אבטחה מסוים, שמספק שירותי אבטחה לא חמושה או שירותי שמירה, למנות מנהל תחום אבטחה והדרכה וממלא מקומו, בעת הצורך. סעיפים בסעיפים אלה מוצע לקבוע את חובתו של הספק 4 3 עד 36 לוודא כי המועסקים על ידו בשירותי אבטחה מחזיקים ברישיונות הנדרשים לפי חוק זה. כלומר, ספק שירותי אבטחה לא יעסיק אדם כמארגן שירותי אבטחה, מנהל תחום אבטחה והדרכה, מאבטח או שומר, בתמורה או שלא בתמורה, בלי שיש בידם רישיון לפי הוראות חוק זה, לעניין מארגן שירותי אבטחה, מוצע להרחיב את האיסור כך שיחול על העסקה, קבלת שירות או התקשרות לצורך ארגון שירותי אבטחה, עם מי שאינו בעל רישיון מארגן שירותי אבטחה. סעיף 37 בסעיף זה מוצע לקבוע איסור על אספקת שירותי אבטחה באמצעות קבלני משנה שאינם ספקי שירותי אבטחה. מוצע לקבוע כי הסכם התקשרות עם קבלן משנה יערך בכתב, וכמו כן מוצע לקבוע חובת דיווח מיוחדת, אחת לשנה, מלווה בתצהיר, הכוללת נתונים בדבר ההתקשרות עם קבלן המשנה, כפי שייקבע בתקנות. יובהר כי סעיף זה נועד להתמודד, בין השאר, עם תופעת דמי החסות ונועד למנוע התקשרות עם חברות קש או שרשרת התקשרויות כאשר לא ידוע לרשות המוסמכת מי מבצע את העבודה בפועל. לפיכך מוצע לקבוע חובת רישיון ספק שירותי אבטחה שתחול על כל גורם שעימו התקשר ספק שירותי האבטחה בכדי לספק באמצעותו את שירותי האבטחה. יובהר כי הסעיף קובע דרישת רישיון ספק שירותי אבטחה לגבי קבלן המשנה שבאמצעותו יסופקו שירותים אלה. כלומר, הסעיף אינו חל על לגבי מארגן שירותי אבטחה שעימו התקשר ספק שירותי האבטחה לשם תיווך בינו, מארגן שירותי האבטחה הוא גורם מתווך ואינו מספק את שירותי האבטחה בעצמו. סימן ג': מאבטח סעיף 38 מוצע לקבוע את הכלל שלפיו מאבטח יבצע אבטחה רק במסגרת העסקתו בידי ספק שירותי אבטחה. כלל זה נועד לייצר ודאות שלפיה אין מי שמחזיק ברישיון מאבטח לפי חוק זה, שאינו מועסק בידי ספק שירותי אבטחה שגם הוא נדרש ברישיון. כמו כן, יובהר כי מאבטח המחזיק בתעודת הסמכה לפי חוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה נדרש לבצע פעולות המתאימות להסמכה שבה הוא מחזיק, כך, למשל, מאבטח בעל הסמכה לליווי טיולים, אינו יכול לאבטח מוסדות חינוך בלי הסמכה המתאימה לכך. כמו כן, מאבטח המחזיק ברישיון מסוג מסוים, למשל ברישיון מסוג 1 שבמסגרתו הוא מבצע אבטחה חמושה בלבד באמצעות קבלת רישיון לפי סעיף 10ג לחוק כלי הירייה, בלי שמחזיק בתעודת הסמכה, אינו יכול לבצע אבטחה הדורשת סמכויות כאמור ודורשת בהחזקה של רישיון מאבטח משולב. בהקשר זה יש לחדד שני עניינים הנוגעים לאבטחה בגופים הפטורים מחובת רישיון. האחד, יובהר כי חובת רישיון מאבטח אינה חלה לגבי פעולות האבטחה וההגנה הנעשות באמצעות גופים אלה, שכן פעולות אלה נעשות על פי הסמכה בחוק כלי הירייה שאינה לפי סעיף 10ג(ג) החל בעניינו של מאבטח לפי הצעת חוק זו; שנית, גופים אלה פטורים גם מרישיון ספק שירותי אבטחה, בהתייחס לפעולות האבטחה וההגנה שהם מספקים בעצמם ובעבור עצמם. כך למשל, עובדי שירות הביטחון הכללי המספקים אבטחה במסגרת עבודתם, ולא באמצעות חברת אבטחה חיצונית המספקת שירותי אבטחה לאותו גוף, אינם חייבים ברישיון לפי הצעת חוק זו. לפיכך הוראות הסעיף המוצע חלות רק בהקשרים של מאבטח כהגדרתו בחוק זה. סעיף 39 מוצע לקבוע כי מאבטח לא יעסוק בעת ביצוע אבטחה בכל עיסוק אחר, למעט עיסוק המנוי בתוספת השלישית. מדובר בעיסוקים שיכול שיהיו שלובים יחד בעת העסקה, למשל מאבטח ומורה דרך או מגיש עזרה ראשונה. כך יובהר שמאבטח לא יכול לבצע פעולות ניקיון למשל, בעת ביצוע פעולות אבטחה. יובהר שהעיסוק הנוסף מוגבל רק בעת ביצוע האבטחה. סעיף 40 מוצע להבהיר ולקבוע מפורשות כי מאבטח יבצע אבטחה חמושה רק באמצעות כלי הירייה שניתן לו על ידי ספק שירותי האבטחה שבו הוא מועסק. כך, מאבטח לא יכול לבצע פעולות אבטחה באמצעות כלי הירייה הפרטי שלו, שקיבל שלא מכוח רישיון לפי סעיף 10ג לחוק כלי הירייה. סעיף 41 מאבטח יבצע אבטחה רק בעת מילוי תפקידו, קרי בעת עבודתו בביצוע אבטחה אצל הספק, כך שאינו יכול לבצע פעולות אבטחה באופן עצמאי; כמו כן מוצע לקבוע את חובתו של מאבטח לענוד באופן גלוי תג מזהה. סימן ד': שומר סעיפים בדומה לחובות הקבועות לגבי מאבטח, מוצע 2 4 עד 43 לקבוע כי גם שומר לא יעסוק בעת ביצוע שמירה בכל עיסוק אחר למעט עיסוק המנוי בתוספת השלישית. כדוגמה, שומר לא יכול לבצע פעולות של ניקיון, בעת ביצוע פעולות השמירה. כמו כן, עליו לבצע פעולות של שמירה רק בעת מילוי תפקידו וכשהוא עונד תג באופן גלוי המזהה אותו ואת תפקידו. עם זאת, ולהבדיל ממאבטח, לא נקבעה חובת העסקת שומר בידי ספק שירותי אבטחה. כלומר, אין מניעה ששומר יעסוק בשמירה באופן עצמאי ושלא במסגרת העסקתו בידי ספק, ובלבד שמחזיק ברישיון שומר ובהתאם לתנאי הרישיון, לפי חוק זה. פרק ה': יעד אבטחה "יעד אבטחה" מוגדר כ"אדם, רכוש או מקום שלגביהם ניתנים שירותי אבטחה לפי חוק זה;". בפרק זה מוצע לקבוע את הכלל בדבר קבלת אישור מראש לכל יעד אבטחה אשר ניתנים לו שירותי אבטחה חמושה, כמפורט להלן. 15 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390. סעיפים מוצע לקבוע את אופן אישור יעד אבטחה על 4 4 עד 46 ידי משטרת ישראל וגופים ביטחוניים מסוימים הכלולים בהגדרת מערכת הביטחון: מובהר כי ספק שירותי אבטחה יספק שירותי אבטחה חמושה רק על אתר או יעד אשר אושר לצורך כך על ידי משטרת ישראל, כך שספק שירותי אבטחה המבקש לספק שירותי אבטחה חמושה ליעד אבטחה מסוים, יגיש לרשות המוסמכת בקשה לקבלת אישורה לגבי אותו יעד אבטחה. הרשות המוסמכת תעביר את הבקשה לקצין משטרה בכיר, כהגדרתו בסעיף, לצורך קבלת אישורו בדבר הצורך באבטחה חמושה של יעד האבטחה. קצין משטרה בכיר רשאי להתנות אישורו בתנאים שונים, לרבות: מספר המאבטחים וסוגיהם ומספרם של כלי הירייה שיאושרו לצורך האבטחה, אופן אחסונם של כלי הירייה האמורים, משך הזמן שבו תאושר האבטחה, וכדומה. קצין המשטרה יעביר לרשות המוסמכת את אישור משטרת ישראל בתוך 30 ימים מיום שהרשות העבירה אליו את הבקשה, והרשות תיתן החלטה בבקשה לאישור יעד האבטחה בתוך 15 ימים לאחר קבלת אישור המשטרה כאמור. יובהר כי בקשה המתייחסת ליעד אבטחה של גוף ביטחוני, המבקש לאבטח את יעד האבטחה באמצעות ספק שירותי אבטחה חיצוני, תוגש בהתאם לנוהל הגופים הביטחוניים, היות שיעד האבטחה יכול שיהיה מסווג, והכול בכפוף לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני כך שהגוף הביטחוני הוא זה שקובע את יעד האבטחה ולא בהכרח נדרש להמתין לקבלת התייחסות המשטרה. עם זאת, ככל שמדובר בגוף ביטחוני, כהגדרתו בסעיף זה, המאשר את הצורך באבטחה חמושה של יעד האבטחה, רשאית הרשות המוסמכת להחליט בבקשה בהתאם לנוהל שייקבע לעניין זה בין הרשות המוסמכת לבין משטרת ישראל, ובלבד שהרשות המוסמכת תיתן החלטה בתוך 45 ימים מיום שקיבלה את הבקשה. יובהר כי ספק שירותי אבטחה לא יספק שירותי אבטחה חמושה ליעד אבטחה שלא התקבל לגביו אישור בכתב, או בניגוד לתנאים שנקבעו באישור כאמור. כמו כן, יובהר כי הרשות המוסמכת לא נדרשת לאשר יעד אבטחה לפעולות הנדרשות לשם אבטחה לא חמושה או שמירה, אלא למקומות הדרושים לשם ביצוע אבטחה חמושה בלבד. פרק ו': צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי פרק ו' כולל את ההוראות המסדירות את האפשרות לפעול בדרך של צווי הפסקה מינהליים או שיפוטיים, לשם הפסקת שירותי אבטחה ביעד מסוים, אחד או יותר, אם התקיימו עילות לכך כמפורט בהוראות הפרק ולהלן. סעיפים עניינם של סעיפים אלה בצו הפסקה מינהלי, 7 4 ו–48 וההסדרים המוצעים בהם דומים במהותם להסדרים בנושא זה הקבועים כיום בחוק רישוי עסקים, בסעיפים 20 ואילך לאותו חוק. מוצע לקבוע כי בנסיבות שבהן קיים יסוד סביר להניח כי ביעד מסוים ניתנים שירותי אבטחה בידי מי שאינו ספק שירותי אבטחה, או כי יש להפסיק את מתן שירותי האבטחה לשם שמירה על שלום הציבור או לשם השבת שלום הציבור שהופר, ובמילים אחרות - כאשר קיימת דחיפות מיוחדת, קצין משטרה שהוא בדרגת תת–ניצב ומעלה יהיה רשאי להורות, בכתב, על הפסקה מיידית של מתן שירותי אבטחה ביעד אבטחה אחד או יותר. סמכות זו טעונה התייעצות עם תובע או יועץ משפטי מטעם משטרת ישראל, ובמקרים דחופים - יינתן הצו ויובא לאחר מכן לעיון התובע או היועץ המשפטי לקבלת עמדתו. תוקפו של צו הפסקה מינהלי לא יעלה על שלושים ימים מיום נתינתו, עם אפשרות לבקש הארכתו מבית משפט השלום. במקרה של בקשת הארכת תוקף, יעמוד הצו בתוקפו שבעה ימים נוספים כל עוד לא החליט בית המשפט בבקשה. מובהר, כי הכלל הוא שזכות הטיעון ניתנת לפני המעשה המִינהלי, והחריג לכלל אשר מתקיים במצב של דחיפות הוא שזכות הטיעון יכולה להינתן אחרי המעשה המִינהלי. כמו כן, לא יינתן צו הפסקה מינהלי לספק שירותי אבטחה שמספק שירותי אבטחה לגופים ביטחוניים אלא לאחר מתן הודעה לגוף הביטחוני, אם הדבר אפשרי. במקרה של מניעת פגיעה בשלום הציבור וביטחונו, אם מתן ההודעה עלול לפגוע באופן משמעותי במימושה של תכלית זו - תינתן ההודעה מוקדם ככל האפשר לאחר מתן הצו, כפי שייקבע בנוהל הגופים הביטחוניים ובהסכמת משטרת ישראל לעניין זה. צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי. כמו כן, קצין המשטרה יהיה מחויב לדווח על הוצאת הצו לרשות המוסמכת בהקדם האפשרי. לבסוף, יובהר כי מתן צו הפסקה מינהלי אין בו כדי להשפיע על שכר עובדים המועסקים על ידי בעל הרישיון מכוח כל חוק אחר ואף לא על רישיונות לפי חוקים אחרים, לרבות רישיון קבלן כוח אדם לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. סעיף 49 מוצע לקבוע בסעיף זה את אפשרות העתירה לערכאה שיפוטית של מי שנפגע מצו הפסקה מינהלי. מהות ההליך היא תקיפה של החלטה מינהלית. בהקשר זה יצוין כי המשפט המינהלי הוא אחד והערכאות הן רבות. וראו לדוגמה בג"ץ 80/578 ג'מיל אחמד גנאים נ' עבד-אל לטיף מואסי, פ"ד לה(2) 29, פסקה 4 לפסק הדין של השופט (כתוארו דאז) ברק (1980); ע"א 79/207 רביב משה ושות' בע"מ נ' בית יוליס בע"מ, פ"ד לז(1) 533, פסקה 1 לפסק הדין של השופט ברק (1982); בר"מ 16/8689 עיריית רמת השרון נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול, פסקה 13 לפסק הדין של השופט (כתוארו דאז) פוגלמן (נבו 2017.9.26): בג"ץ 23/4591 נהוראי ושות לבנין (1979) בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 11 לפסק הדין של השופט גרוסקופף (נבו 2024.3.4). כמו כן, בכוונת משרד המשפטים להקים בעתיד מחלקות מינהליות בבתי משפט השלום, אשר בהן ירוכזו, בין השאר, כלל העניינים המינהליים המצויים היום בסמכות בית משפט השלום (ראו: הצעת חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 75)(בתי משפט שלום לעניינים מינהליים), התשע"ב-2011 (הצ"ח הממשלה התשע"ב, עמ' 1243). כהכנה לכך, החליטה הנהלת בתי המשפט, על דעת נשיאי בתי משפט השלום, לרכז באופן מינהלי, את העניינים המינהליים כאמור, במסגרת בית משפט שלום אחד בכל מחוז, שבו יושב נשיא בית משפט השלום באותו מחוז. זאת, כדי לרכז את כלל העניינים המינהליים שבכל מחוז בבית משפט אחד, ולאפשר מינוי של שופטים מיוחדים שירכשו מומחיות ומקצועיות בתחומים אלה, בין השאר על ידי כך שירכזו אצלם את הדיון בכל הנושאים המינהליים. שופטים אלה עברו הכשרה בתחום המשפט המינהלי, וירכשו מומחיות ומקצועיות בתחום השיפוט המינהלי. לנוכח האמור, מוצע לקבוע כי עתירה כנגד צו הפסקה מינהלי תוגש לבית משפט השלום כאמור. יודגש כי על החלטת בית המשפט בעתירה, שמורה לעותר זכות הערעור לבית המשפט המחוזי. סעיף 50 מוצע לקבוע בסעיף זה את סמכותו של בית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא יעד האבטחה לתת צו הפסקה שיפוטי, אם שוכנע כי שירותי האבטחה ניתנים בלא רישיון, או בניגוד לתנאי הרישיון לפי חוק זה; או כי קיימת סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בשלום הציבור או ביטחונו; או כי ניתנים שירותי אבטחה חמושה ליעד שלא אושר מראש או בניגוד לתנאי האישור. בית המשפט יהיה רשאי לצוות על נותן השירותים ועל כל מי שמועסק בידו, להפסיק את מתן שירותי האבטחה בכל דרך הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין, ובכלל זה סגירת משרדי ספק שירותי אבטחה או אחד מסניפיו, וכדומה. ערעור על מתן צו שיפוטי, בהתאם להסדרים הכללים לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יהיה לבית המשפט המחוזי. סעיף 51 מוצע להסדיר בסעיף זה את סדרי הדין לגבי הדיון בבית המשפט בבקשות בעניין צו הפסקה מינהלי או שיפוטי, לרבות לגבי אופן הגשת חומר חסוי לבית המשפט. סעיף 52 מוצע לקבוע כי בעת שניתן צו הפסקה מינהלי או שיפוטי, יהיה רשאי שוטר להיכנס למקום שלגביו ניתן הצו והבטיח את קיומו - וזאת לרבות תוך שימוש בכוח סביר, אם נדרש. פרק ז': הרשות המוסמכת בפרק זה מוצע לרכז את ההוראות הנוגעות לרשות המוסמכת, היא בעלת הסמכויות לעניין רישוי לפי הצעת החוק, ובהתאם נקבעו סמכויותיה לאורך החוק המוצע. סעיפים בסעיפים אלה מוצע לקבוע כי השר ימנה פקידי 3 5 עד 56 רישוי שישמשו כרשות המוסמכת לפי חוק זה. בהתאם להגדרה "הרשות המוסמכת" בסעיף 1, יוכל לבצע גם פקיד רישוי כהגדרתו בחוק כלי הירייה ושהתמנה מכוחו ישמש כרשות המוסמכת לפי הצעת חוק זו. על פי המוצע, תפקידי הרשות המוסמכת יהיו: לתת רישיון לפי החוק; לפקח על בעלי הרישיונות במילוי חובותיהם ותפקידיהם; ולנהל את מרשם בעלי הרישיונות. כמו כן, הרשות המוסמכת רשאית, בהתייעצות עם משטרת ישראל, לתת הנחיות מקצועיות לבעלי רישיון, ככל שסברה כי הדבר נחוץ לשם שמירה על שלום הציבור וביטחונו. יובהר כי המדובר בהנחיות מקצועיות שנועדו להבהיר או לחדד עניינים שהוראות לגביהם נקבעו בחוק או בתקנות. יובהר כי הנחיות והוראות לפי סעיף זה לספק שירותי אבטחה שמספק שירותי אבטחה לגוף ביטחוני יהיו בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני ובשינויים הנדרשים, בשים לב לאופיו של הגוף כפי שייקבע בנוהל הגופים הביטחוניים. סעיף 57 בהתאם לתפקידה ניהול מרשם של בעלי רישיונות, מוצע לקבוע בסעיף זה את ההוראות הנוגעות למרשם כאמור. המרשם יכלול, בין השאר, פרטים אישיים של בעל הרישיון, סוג הרישיון, תקופת תוקפו, ופרטים בעניין הגבלות של הרישיון, תנאים שנקבעו בו, וכן האם בוטל או הותלה. פריטי מידע מוגדרים מתוך מרשם בעלי הרישיונות, המתייחסים לבעלי רישיונות ספק שירותי אבטחה ומארגן שירותי אבטחה, יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי, בדרך של שאילתה. חשיבותו של המרשם כפולה: ראשית, הוא מאפשר ריכוז המידע הנדרש לרשות המוסמכת לשם פיקוח על תחום שירותי האבטחה ולמידת היקפי הפעילות ובעלי הרישיונות השונים; שנית, בחלקו הפתוח לעיון הציבור, הוא מאפשר לכל אדם המבקש להתקשר עם ספק שירותי אבטחה או מארגן שירותי אבטחה, לוודא שאכן מדובר בבעל רישיון רשום, וכי ההתקשרות היא בהתאם לתנאים או הגבלות ככל שנקבעו ברישיון. קבלת המידע בדרך של שאילתה מאפשרת שליפת מידע פרטני לגבי כל בקשה כאשר המרשם על כלל פרטיו אינו פתוח לציבור. אופן הבדיקה ייערך כלהלן: המבקש לקבל מידע על אודות ספק שירותי אבטחה או מארגן שירותי אבטחה, למשל לדעת האם הוא בעל רישיון לפי החוק או האם רישיונו בתוקף, או שאינו מוגבל לביצוע פעילות מסוג מסוים, יקיש את מספר החברה או מספר הזהות, לפי העניין, ויוצגו לו פרטי המידע המוגדרים בהצעת החוק. פרק ח': פיקוח לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי החוק המוצע, יסמיך השר מפקחים בעלי סמכויות כמוצע בחוק זה. סמכויות הפיקוח דומות במהותן לסמכויות פיקוח של מאסדרים נוספים, כאשר הפרק כולל הוראה מיוחדת לעניין הפעלת הסמכויות כלפי שירותים הניתנים לגוף ביטחוני. סעיפים בכדי לפקח באופן אפקטיבי על קיומן של הוראות 8 5 ו–59 חוק זה, נדרש מנגנון פיקוח. על כן מוצע לקבוע בסעיפים אלה כי השר ימנה מבין עובדי משרדו מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק, העומדים בדרישות המנויות בסעיף, החלות ככלל בדברי חקיקה שונים לעניין מינוי מפקחים. יובהר כי בהתאם להגדרה "מפקח" שבסעיף 1 המוצע, מפקח יהיה גם מפקח כהגדרתו בחוק כלי הירייה ושהתמנה מכוחו. הודעה על הסמכת מפקחים תפורסם ברשומות. נוסף על כך, מוצע לקבוע תנאים למינוי מפקחים וכן להקנות למפקחים סמכויות פיקוח שיאפשרו להם לבצע את פעולות הפיקוח כנדרש, ובהן, סמכות לדרישת הזדהות והצגת רישיון; סמכות לדרישת הצגת כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע הוראות החוק; סמכות כניסה למקום (למעט למקום מגורים אשר הכניסה אליו מותנית בצו בית משפט). סעיף 60 מוצע לקבוע הסדר מיוחד לעניין הפעלת סמכויות הפיקוח כלפי שירותי אבטחה המסופקים לגוף ביטחוני, וזאת לנוכח ייקבע בנוהל הגופים הביטחוניים. בהתאם, מוצע לקבוע כי מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי החוק כלפי יעד אבטחה של גוף ביטחוני, אלא אם כן ניתנים לו שירותי אבטחה בידי ספק שירותי אבטחה, ובהתאמות הנובעות מאופיו של הגוף וכפי שייקבע בנוהל הגופים הביטחוניים. מוצע כי תנאי להפעלת הסמכויות כלפי יעד אבטחה כאמור הוא קביעת התאמה ביטחונית למפקח, ובהתאם לנוהל הגופים הביטחוניים כאמור, לרבות לעניין כללי אבטחת המידע הרלוונטיים. כמו כן, מוצע לקבוע כי מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי החוק, אלא בעת מילוי תפקידו, כשהוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, ויש בידיו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. 18 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 17, עמ' 390. בנוסף, נוכח אופיים של הגופים הביטחוניים, מוצע לסייג את סמכויות המפקח בשלושה הקשרים אלה: האחד, לעניין סמכות דרישת הזדהות לפי סעיף 59(1) - מוצע לקבוע כי אם כללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני אשר במיתקניו מבוצע הפיקוח אוסרים על אדם להזדהות בפניו של מפקח, רשאי אותו אדם להימנע מהצגת תעודה מזהה ולהציג את עצמו בדרך שתיקבע בנוהל הגופים הביטחוניים, באופן שיאפשר הפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה כלפיו לפי חוק זה; השני, לעניין סמכות דרישת ידיעה או מסמך לפי סעיף 59(2) - עוד מוצע לקבוע כי מסירת מידע או מסמך, כולם או חלקם, למפקח תהיה בהתאם להתאמתו הביטחונית ולכללי אבטחת המידע של הגוף אשר במיתקניו מבוצע הפיקוח, ואולם קצין מוסמך רשאי להורות כי ידיעה או מסמך לא יועברו למפקח, אף אם התאמתו הביטחונית מתאימה, אלא לעובד המשרד לביטחון לאומי כפי שייקבע בנוהל מערכת הביטחון, וכן, כי מפקח לא יוציא ממיתקן ביטחוני מסמך מסוים שהוא בעל רגישות ביטחונית מיוחדת. מסמך כאמור יישמר במקום שייועד לשם כך במיתקן ויהיה נגיש למפקח או לעובד המשרד לביטחון לאומי כאמור לעיל, ובהתאם לכללי אבטחת המידע. השלישי, לעניין סמכות כניסה למקום לפי סעיף 59(3) - מוצע לקבוע כי יהיה ניתן לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני אם נמצא כי כניסתו באותה עת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; אם מתרחשת במקום פעילות עוינת או אם מתקיימת במיתקן פעילות שהמפקח אינו רשאי להיחשף אליה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל. פרק ט': עונשין בפרק זה מוצע לקבוע את רשימת העבירות לפי החוק המוצע, ואת רף הענישה בשלהן, וכן את חובתו של נושא משרה בתאגיד בעל רישיון לפי חוק למנוע הפרה של הוראות החוק. סעיף 62 בסעיף זה מוצע לרכז את העבירות הפליליות ואת הענישה הפלילית לגביהן, כאשר הסעיף מחולק על פי מדרג בן חמש דרגות חומרה: מהקל לכבד. בסעיף קטן (א), מוצע לכלול את העבירות לפי חוק זה שהעונש המרבי המוטל בשלהן הוא קנס לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. סעיף קטן זה כולל שלוש עבירות על הוראות אלה, שעניינן, ככלל, חובות דיווח לרשות המוסמכת: ספק שירותי אבטחה שלא הגיש דין וחשבון מאושר בתצהיר וחתום לעניין האתרים שבהם סיפק שירותי אבטחה באמצעות קבלן משנה; ספק שירותי אבטחה שלא דיווח על עיסוק נוסף שלו, וכן ספק שירותי אבטחה שלא קיים חובות דיווח שנקבעה בתקנות לגבי הנושאים כקבוע בסעיף. יצוין כי שלוש העבירות המנויות בסעיף קטן (א) מתייחסות לספק שירותי אבטחה. בסעיפים קטנים (ב) עד (ה) מוצע לכלול עבירות שונות על הוראות החוק, וביניהן עבירות הנוגעות לעיסוק בלא רישיון. מבחינת מדרג החומרה, התפיסה היא כי בכל הנוגע לאבטחה חמושה, חומרת העבירות היא בדרגה גבוהה יותר לעומת אבטחה לא חמושה או שמירה, בשל השלכות השימוש בכלי ירייה ופוטנציאל הנזק שלו, ובהתאמה חשיבות האכיפה וההרתעה בהקשר זה. קרי, אבטחה חמושה בלא רישיון היא עבירה בדרגת חומרה גבוהה יותר לעומת אבטחה לא חמושה או שמירה בלא רישיון. באופן דומה, אספקה של שירותי אבטחה חמושה בלא רישיון היא עבירה חמורה יותר מאספקת שירותים כאמור שעניינם אבטחה לא חמושה או שמירה. כך גם לעניין החובה להעסיק מאבטחים ושומרים ברישיון - המעסיק עובדים באבטחה חמושה בלא רישיון מתאים, דינו חמור יותר ממי שעוסק באבטחה שאינה חמושה או בשמירה בלא רישיון. בסעיף קטן (ב), אשר הוא ככלל הסעיף המקל מבחינת מדרג הענישה (עבירות שהעונש המרבי בשלהן הוא שישה חודשי מאסר), מוצע לכלול את העבירות המתייחסות לניהול תחום אבטחה והדרכה בספק שירותי אבטחה בלא רישיון; אבטחה לא חמושה בלא רישיון מתאים. לדוגמה, מאבטח העושה פעולות הדורשות רישיון מאבטח סוג 2, קרי פעולות שלצורך ביצוען נדרשת הסמכה מכוח סעיף חוק המנוי בתוספת הראשונה, בלי שקיבל את ההסמכה כנדרש; שמירה בלא רישיון; ועבירת מאבטח המבצע אבטחה לא חמושה שלא במסגרת העסקתו בידי ספק שירותי אבטחה. בסעיף קטן (ג), עבירות שהעונש המרבי בשלהן הוא מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. מדובר בעבירות המבוצעות על ידי יחיד המבצע אבטחה חמושה, או ספק שירותי אבטחה המעסיק מאבטח המבצע אבטחה שאינה חמושה, ועל כן מצויות במדרג חומרה גבוה יותר, כמפורט להלן: בפסקה (1) המוצעת - העוסק באבטחה חמושה, בתמורה או שלא בתמורה, בלא רישיון מאבטח מהסוג המתאים לביצועה מבין סוגי הרישיון המפורטים בסעיף 9, או בניגוד לתנאי הרישיון. בהתאם להוראות אותו סעיף, אדם העוסק באבטחה חמושה יכול שיהיה בעל רישיון מאבטח מסוג 1 - אבטחה שלצורך ביצועה נדרש רישיון לנשיאת כלי ירייה לפי סעיף 10ג לחוק כלי הירייה, או רישיון מאבטח משולב - אבטחה שלצורך ביצועה נדרש הן רישיון לפי סעיף 10ג לחוק כלי הירייה, והן אבטחה שלצורך ביצועה נדרשת הסמכה לפי חוק המנוי בתוספת הראשונה. על כן, העבירה תחול על אדם שעוסק באבטחה חמושה בלא רישיון מסוג 1 או רישיון מאבטח משולב, כאמור לעיל; בפסקה (2) המוצעת - מאבטח העוסק באבטחה חמושה שלא במסגרת העסקתו בידי ספק שירותי אבטחה; בפסקאות (3) ו–(4) המוצעות - ספק שירותי אבטחה המעסיק אדם לביצוע אבטחה בלי שיש בידי אותו אדם רישיון מאבטח מסוג המתאים לביצועה מבין סוגי הרישיונות המפורטים בסעיף 9, או המעסיק אדם לשם ביצוע שמירה, בלי שיש בידי אותו אדם רישיון שומר; בפסקה (5) המוצעת - משתמש בתואר או כינוי המשתמע מהם שהוא בעל רישיון לפי חוק זה או מציג עצמו או מי שפועל מטעמו כבעל רישיון כשאין בידו רישיון. מדובר במצב ייחודי שבו אדם מתחזה להיות מוסמך לבצע שירותי אבטחה או לספק שירותי אבטחה. עבירה זו נועדה לתת כלי נוסף בהתמודדות עם תופעת סחיטת דמי חסות, כאשר כנגד תש…